אבני מרה / אבני כיס מרה

מלחי המרה מפרקים שומנים והבילירובין מעניק למרה ולצואה צבע צהבהב. אם נוזל המרה מכיל יותר מידי כולסטרול, מלחי מרה או בילירובין, תחת תנאים מסוימים עלולה להתפתח אבן.
שני סוגי האבנים הקיימות הם אבני כולסטרול ואבני פיגמנט. אבני כולסטרול הן בדרך כלל בצבע צהוב-ירוק ועשויות מכולסטרול שהתקשה. הם מהווים כ 80% ממקרי אבני המרה. אבני פיגמנט הן קטנות וכהות ועשויות מבילירובין. יכולות להיות אבנים מעורבות או להכיל רק מינרלים.
גודל אבני מרה משתנה. אבני מרה יכולות להיות קטנות כגודל גרגיר חול וגדולות כגודל כדור גולף. כיס המרה עלול לפתח אבן אחת או מאות אבנים קטנות או כמעט כל שילוב בין שתי האפשרויות. אבני מרה יכולות לחסום את הזרימה הרגילה של המרה אם הן תקועות בתוך כל אחת מהצינוריות שנושאות את נוזל המרה מהכבד למעי הדק. חסימה של הצינוריות עלולה להוביל לדלקות בכיס מרה, כבד ובלבלב. סימני אזהרה לסבוכים הם חום גבוה, צהבת וכאב תמידי.

סימפטומים ל אבני מרה:
אבני מרה יכולות להתגלות בבדיקת אולטרסאונד באקראי, ללא כל סימפטומים, אולם כשיש סימפטומים המצב נקרא "התקף" והסימפטומים באים בפתאומיות.
התקף טיפוסי יכול לגרום ל:
• כאב בבטן עליונה שמתגבר במהירות ונמשך בין חצי שעה למספר שעות.
• כאב בגב בין השכמות
• כאב מתחת לכתף ימין
• בחילה או הקאות
התקפים יכולים לבוא אחרי ארוחות שומניות או בלילה. סימפטומים נוספים כוללים:
• נפיחות בבטן
• רגישות חוזרת לאוכל שמן
• עווית במעיים
• גיהוקים
• גזים
• הפרעות בעיכול\קשיי עיכול

כיצד נוצרות אבני כיס מרה ?
בשלב הראשון יש רווית יתר של הכולסטרול במרה בתוך כיס המרה. מסיסות המרה, כמו גם רווית היתר של המרה, מבוססים על הריכוזים השלמים של כולסטרול, חומצות מרה, פוספוטדיל כולין (לציטין) ומים. חוסר איזון בין החלקים המרכיבים את המרה, כלומר, עליה בהפרשת הכולסטרול, הפחתה בחומצות מרה או הפרשה בלציטין, יגרמו להפיכת המרה לרווית יתר. כשהמרה רווית יתר, מתחילה להיווצר אבן או אבנים. סימפטומים מופיעים בדרך כלל 8 שנים לאחר היווצרות האבנים.

גורמי הסיכון להיווצרות אבני כיס מרה:
גורמי הסיכון מתחלקים ל – 2 קבוצות – גורמי סיכון שאין לנו השפעה עליהם, וגורמי סיכון שיש לנו השפעה רבה עליהם.
גורמי הסיכון שאין לנו השפעה עליהם:
• מין – תדירות אבני כיס מרה היא פי 2 עד 4 אצל נשים, יתכן בגלל רמות אסטרוגן גבוהות יותר
• גיל – הסבירות של היווצרות אבני מרה גדלה עם הגיל, לרוב מעל 40
• גזע- נשים לבנות בעיקר סובלות מ אבני מרה. יחד עם זאת, מחקרים מראים כי גורמי תזונה עולים על גורמים גנטיים
• מחלות מעיים – אי ספיגה מתאימה של חומצות מרה מהמעי מפריעה למחזור המעיים-כבד ובכך מפחיתה את מאגר חומצות המרה ואת קצב הפרשת המרה. מחלות המקושרות לתופעה זו הן מחלת קרוהן וסיסטיק פיברוזיס.

גורמי סיכון שיש לנו השפעה עליהם:
• תרופות – תרופות להורדת שומני דם מגדילים את התפתחות האבנים על ידי הגברת הפרשת הכולסטרול במרה
• אסטרוגנים – שימוש בגלולות למניעת הריון או טיפולים הורמונלים חלופיים מעלים את רמת האסטרוגן בגוף. אסטרוגן עוצר את חומצות המרה ומפר את האיזון ובכך גורם ליצירת אבני כיס מרה.
• שמנות יתר – שמנות גורמת להפרשה מוגברת של כולסטרול במרה כתוצאה מסינתזה מוגברת של כולסטרול. חשוב להכיר בכך שבזמן הפחתת משקל, רווית הכולסטרול של המרה מוגברת בהתחלה, אך התוצאה הסופית של ההפחתה במשקל היא הפחתה ניכרת ברווית כולסטרול.
• צריכה גבוהה של קלוריות – על פי מחקרים שנעשו נמצא קשר ישיר בין צריכה גבוהה של קלוריות לבין היוצרות אבני מרה
• תזונה - אבני מרה הם דוגמה למחלה שנגרמת מתזונה מערבית. בארה"ב קיימות אבני המרה ב -20% מהנשים וב- 8% מהגברים בעל גיל 40.
נעשו מחקרים רבים המראים כי יש קשר ישיר בין תזונה מערבית לבין היווצרות אבני מרה. כמו כן, גילו החוקרים, כי שינוי תזונתי יכול למנוע היווצרות אבני כיס מרה חדשות.

הטיפול הנטורופתי ב אבני מרה / אבני כיס מרה:

הטיפול הנטורופתי ב אבני מרה נחלק ל 2 – טיפול שמטרתו לפרק את אבני המרה הקיימות וטיפול שמטרתו למנוע היוצרות חוזרת של אבני מרה חדשות.
• טיפול לפירוק אבני כיס מרה קיימות:
טיפול זה צריך להיעשות רק בליווי נטורופת ובהשגחת רופא. פירוק האבנים נעשה על ידי לקיחת צמחי מרפא לזמן של חודש עד מספר חודשים.
• טיפול מניעתי לאבני כיס מרה:
ישנם מחקרים רבים המראים את הקשר בין תזונה מערבית דלת סיבים ועשירה במזונות מזוקקים לבין היווצרות אבני כיס מרה. שינוי תזונתי לתזונה דלת שומן רווי ועשירה בסיבים מסיסים נמצאה יעילה במניעת אבני כיס מרה. בנוסף, על פי מחקר שנעשה על ידי ד"ר ברנמן, נמצא כי יש קשר בין אבני מרה לבין רגישויות במזון. מזונות מסוימות עלולים לגרום להתקף כיס מרה. ד"ר ברנמן מאמין כי עיכול חומרים הגורמים לרגישות גורמים להתנפחות צינוריות המרה, מה שגורם לפגיעה בזרימת המרה מכיס המרה.

 
טיפול טבעי ויעיל ללא תופעות לוואי - לחצו כאן לפרטים מלאים אודות  הטיפול במרפאת טבע הריפוי
שאלות ותשובות אודות הטיפול הנטורופתי ב אבני מרה / אבני כיס מרה
שאלה:
האם ישנה שיטה אלטרנטיבית להיפטר מאבנים בכיס המרה ללא צורך בניתוח רגיל, או באנדוסקופיה?
תשובה:
כן, אולם את מתן הטיפול יש לשקול בהתאם לאבחנה ולפרוגנוזה , למשל, גודלן של האבנים, סימפטומים חריפים וכ'ו..
יש בהחלט טיפול נטורופתי , שיכול לסייע במצב זה , ראשית, לגוף שלך נטייה לייצר אבני מרה ולכן יש חשיבות לשמירה על תזונה נכונה מעתה ואילך. יש להוסיף לתזונה תוספי מזון מתאימים, כי אבנים בכיס המרה נגרמות גם כתוצאה מחסרים תזונתיים. לדוגמא, נעשה מחקר על נשים שהיו עם רמות נמוכות של ויטמין C ונמצא כי הן סבלו מ אבני מרה.
ישנם צמחי מרפא מאוד יעילים , אותם ניתן לתת כתמיכה לדיאטת ניקוי הנקראת דטוקסיפיקציה, דיאטה זו יעילה מאוד לניקוי מערכתי בגוף כולל הכבד. חשוב לציין כי דיאטה כזו יש לעשות אך רק בתמיכה ובהנחייתו המקצועית של איש מקצוע.
שאלה:
האם ישנם תרופות לאבנים בכיס מרה?
תשובה:
הנטורופתיה יעילה ביותר במניעת יצירת אבני מרה, בעיקר על ידי שינוי תזונתי. שינוי תזונתי זה חשוב לאילו בעלי נטייה ליצור אבני מרה ולמנוע את גדילתם. לפני תחילת טיפול חשוב לדעת מה גודל האבן. ישנם צמחי מרפא שיכולים למוסס את האבן.

שאלה:
האם יש דרך לטפל באבנים בכיס המרה בכדי להימנע מניתוח?
תשובה:
ישנה דרך להימנע מאבני כיס מרה ולגרום להתמוססות אבנים קיימות.
ידוע היום כי רוב אבני המרה נגרמות בגלל תזונה מערבית. האבן נוצרת כאשר מרכיב של מיץ מרה, אשר בדרך כלל מתמוסס, הופך רווי יתר על המידה ושוקע. מה גורם לאבני מרה? כולסטרול שהופך לבלתי מסיס, נוצרת התגרענות, אבנים והתרחבות כיס המרה. הכולסטרול הופך בלתי מסיס מכיוון שהריכוזים היחסיים בין כולסטרול, חומצות מרה, לציטין (פוספטידולקולין) ומים לא טובים. הסיבות שזה קורה: תזונה עתירת שומנים ודלה בסיבים. טיפול ב אבני כיס מרה: תפריט תזונתי מפורט דל בשומן ועשיר בסיבים מסיסים. כדאי לבדוק בליווי נטורופת אם ישנה אי סבילות למזון מסוים, ע"י דיאטת "אלימינציה ואתגר" שבה מורידים כול פעם מרכיב מסוים מהתזונה ובודקים כיצד זה משפיע. ישנם גם צמחי מרפא שיכולים לעזור לטיפול ב אבני כיס מרה, אך לזה הייתי ממליצה ללכת לטיפול אצל נטורופת או הרבליסט. צמחים שתומכים כבד: טרקסקום, סיליבום מרינום, סינרה ועוד.