לכל אדם יש גזים במערכת העיכול. כל אדם פולט את הגזים בגיהוק או בנפיחה (פליטת הגזים דרך החלחולת). עם זאת, אנשים רבים סבורים, שלא בצדק, כי גופם מייצר כמות גדולה מדי של גזים. מרבית האנשים מייצרים בין חצי ליטר לליטר וחצי גז מדי יום, ופולטים גזים עד 14 פעמים ביום.
הגזים המיוצרים במערכת העיכול מורכבים בעיקר מגזים נטולי ריח: חד-תחמוצת הפחמן, חמצן, חנקן, ומימן. הריח הבלתי נעים הנלווה לעתים לגזים נגרם בגלל חיידקים הנמצאים במעי הגס, המשחררים כמויות קטנות של גזים המכילים גופרית
למרות שגזים הם דבר טבעי ונפוץ, עלול הדבר לגרום אי נעימות או מבוכה. על מנת להקל במקצת על הבעיה, חשוב להבין את הסיבות לה, את הדרכים שבהן ניתן להפחית את התסמינים ואת דרכי הטיפול.
הגורם להפרעה
גזים במערכת העיכול (כלומר הוושט, הקיבה, המעי הדק והמעי הגס) נובעים משתי סיבות:
- בליעת אוויר
- פירוק סוגי מזון על ידי חיידקים הנמצאים באופן טבעי במעי הגס.
בליעת אוויר
בליעת אוויר היא גורם שכיח לגזים בקיבה. כל אדם בולע כמויות קטנות של אוויר בזמן האכילה או השתייה. עם זאת, אכילה מהירה, שתייה מהירה, לעיסת מסטיק, עישון או שיניים תותבות שאינן מותאמות היטב לפה עלולים לגרום לבליעת כמויות גדולות יותר של אוויר.
הדרך הרגילה שבה נפלט האוויר שנבלע והגיע לקיבה היא באמצעות שיהוק או גיהוק. שאר הגז עובר אל המעי הדק, שם הוא נספג חלקית בגוף. כמות קטנה של אוויר עוברת גם אל המעי הגס ונפלטת דרך החלחולת (הקיבה פולטת דו-תחמוצת הפחמן גם בזמן התערבבות מיצי העיכול החומציים של הקיבה עם הביקרבונאט, אולם מרבית הגז במקרה זה נספגת במחזור הדם ואינה מגיעה אל המעי הגס).
פירוק מזון לא מעוכל
בשל מחסור (או העדר) במספר אנזימים, יש פחמימות שהגוף אינו מסוגל לעכל ולספוג במעי הדק (כגון סוכר, עמילנים וסיבים המצויים בכמה סוגי מזון).
במקרים כאלה עובר המזון הבלתי מעוכל אל המעי הגס, שם הוא מפורק (על-ידי חיידקים שאינם מזיקים ומהווים חלק מהפלורה הנורמלית במעי) למימן, דו-תחמוצת הפחמן וכן, אצל כשליש מבני האדם, גם מתן. בסופו של דבר נפלטים גזים אלה מן הגוף דרך החלחולת.
יש לציין, מרבית סוגי המזון המכילים פחמימות עלולים לגרום לגזים. שומנים וחלבונים, לעומת זאת, גורמים מעט גזים.
הסוכרים הגורמים לגזים: לקטוזה (סוכר חלב), פרוקטוזה (סוכר פירות) וסורביטול רפינוזה (סוכר הנמצא בכמויות גדולות יחסית בשעועית. כמויות קטנות יותר של סוכר זה ניתן למצוא בכרוב, כרוב ניצנים, ברוקולי, אספרגוס, וכן בירקות ובדגנים מלאים).
תסמיני המחלה
התסמינים השכיחים ביותר הם גיהוק, נפיחה, נפיחות בחלל הבטן וכאבי בטן.
עם זאת, לא כל האנשים חווים את כל התסמינים הללו. הגורמים המכריעים בעניין זה הם, ככל הנראה, כמות הגזים שהגוף מייצר, כמות החומצות השומניות שהגוף סופג, והרגישות האישית לגזים במעי הגס.
המקרים בהם יש הישנות כרונית של תסמינים אלה בגלל כמות גזים רבה מדי או בגלל מחלה רצינית כלשהי הם נדירים ביותר.
הבדיקה לאבחון ההפרעה
באבחון ההפרעה, יברר הרופא את הרגלי האכילה ואת התסמינים מהם סובל החולה. הרופא עשוי לבקש לנהל יומן ובו רישום כל סוגי המזון והמשקאות הנצרכים במשך תקופה מסוימת.
אם הסיבה המשוערת להיווצרות גזים היא מחסור בלקטאז, עשוי הרופא להמליץ לחולה להימנע מצריכת מוצרי חלב במשך תקופה מסוימת. כדי לאבחן אי-סבילות לקטוזה ניתן אף לבצע בדיקות נשיפה.
כדי לקבוע אם החולה אמנם מייצר כמויות גדולות מדי של גזים במעי הגס או האם קיימת אצלו רגישות מיוחדת למעבר גזים במערכת העיכול (גם אם כמות הגזים עצמה היא נורמלית) עשוי הרופא לבקש מן החולה לספור את הפעמים שבהם הוא פולט גזים במשך היום, ואף לנהל יומן עם רישום מדויק.
בדיקה מדוקדקת של הרגלי האכילה ושל כמות הגזים הנפלטת מגופו של החולה עשויה לסייע באיתור אותם סוגי המזון הגורמים לתסמינים, ובקביעת מידת החומרה של הבעיה.
במקרה של תלונות על נפיחות בחלל הבטן עשוי הרופא לבדוק את חלל הבטן לאיתור צליל תנועת הנוזלים, וזאת כדי לשלול אפשרות של מיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן). כמו-כן יתור הרופא אחר סימני דלקת על מנת לשלול אפשרות של מחלה כלשהי במעי הגס.
הטיפול בהפרעה
הדרכים הנפוצות ביותר להפחתת תחושת אי הנוחות מגזים הן:
שינוי הרגלי אכילה:
במקרים רבים ימליץ הרופא על הפחתה בצריכת סוגי המזון הגורמים לגזים כגון סוגי ירקות ופירות, חיטה מלאה ומוצרי חלב. כמו-כן עשוי הרופא להמליץ על צריכה מוגבלת של מזונות עתירי-שומן.
אולם, כמות הגזים הנוצרת עקב צריכת סוגי מזון מסוימים אינה קבועה ומשתנה מאדם לאדם. השינוי היעיל של הרגלי האכילה הוא עניין אישי: כל אדם חייב לבדוק, בשיטת הניסוי והתהייה, עד כמה מן המזונות הבעייתיים הוא מסוגל לאכול ללא הופעת ההפרעה.
במקרים של גיהוק כרוני עשוי הרופא להמליץ על הפחתת כמות האוויר הנבלע ע'י הימנעות מלעיסת מסטיק והימנעות מאכילת ממתקים קשים. כמו-כן מומלץ לאכול באיטיות ואף לוודא אצל רופא השיניים התאמה נאותה של השיניים התותבות.
תרופות ללא מרשם רופא:
קיימות תרופות רבות המסייעות הפחתת תסמיני הגזים וניתן להשיגן ללא מרשם רופא. תרופות אלה כוללות, בין השאר, סותרי חומצה המכילים simethicone ופחם פעיל.
אנזימי עיכול, כגון תוספי לקטאז, מסייעים בעיכול הפחמימות ומאפשרים אכילת מוצרי חלב, ללא הופעת גזים.
תרופות מרשם רופא
במקרים של הפרעות בתנועת המעיים, כגון תסמונת המעי הרגיז, ניתן להקל על התסמינים בעזרת תרופות המצריכות מרשם רופא.
הוסף תגובה