|
|
|
|
LGV: מחלת המין החדשה
 צילום: חיים הורנשטיין כך תשמרו על עצמכם
כאילו אין לכם מספיק דאגות על הראש, התפרסמו בתקשורת כותרות מפחידות על "מגיפת מין חדשה שהגיעה לישראל". על מה בדיוק מדובר ואיך קרה שהמחלה אובחנה עד כה בעיקר בקרב ההומואים? קחו אוויר, תנשמו עמוק – ובואו נירגע. כל מה שצריך לדעת על "" או בשמה השגור יותר – LGV
ד"ר דנה פלורנטין, "20 פלוס"
המחלה, ששמה Lymphogranuloma Venereum (או בקיצור LGV), היא מחלה המועברת ביחסי מין ונגרמת על-ידי שלושה זנים של החיידק כלמידיה טראכומטיס (Chlamydia Trachomatis) – שהם זנים שונים מאלה הגורמים למחלת הכלמידיה "המוכרת". שם נוסף של המחלה הוא "בובו טרופי" (Tropical Bubo).
אצל גברים המקיימים יחסי מין אנליים עם גברים המחלה מתבטאת בנפיחות של בלוטות הלימפה במפשעה, בדלקת בפי הטבעת ולעתים גם בדימום מפי הטבעת. במקרים נדירים מאוד מאוד, המחלה יכולה לפגוע גם במוח.
מספר הלוקים בצורה האלימה של המחלה, שהתפרצה בחודשים האחרונים בארצות-הברית ובאירופה, ואשר עליה מדווח כעת, הוא נמוך במספרים מוחלטים ונמדד רק בכמה מאות. לא מדובר במגיפה. לנשום עמוק. בינתיים - רחוק מזה.
לעומת שנים קודמות – הקפיצה הפתאומית במספרי החולים היא עלייה גדולה ומדאיגה ומהווה תעלומה. גם לחוקרים עדיין לא ברור מה בדיוק קורה ומדוע חלה עלייה פתאומית במספר החולים במערב. בהתייחסות לנתונים, הגדירו המרכזים הפדרליים לפיקוח על מחלות ומניעתן, בארצות-הברית (CDC), את המצב כאפשרות ל"תחילתה של התפרצות אפידמית".
רוב המקרים של המחלה התגלו אצל הומואים - ועל כך, בהמשך.
לא. הזנים המחוללים LGV הם זנים שונים של כלמידיה, הנדירים יותר מהחיידק המחולל את הכלמידיה שגורמת לדלקת בשופכה.
המחלה נפוצה ומוכרת בחלקים של אסיה, אפריקה ודרום-אמריקה, באזורי קו המשווה, והופיעה בראשונה, בצורה לא צפויה, בהולנד, ב-2004. משם התפשטה המחלה למדינות אירופיות אחרות וגם לארצות-הברית, שם היא עושה בחודשים האחרונים כותרות.
ההתפרצות הנוכחית של המחלה התגלתה תחילה בגברים הומואים, בעיקר בכאלה שהם נשאים של HIV (הנגיף הגורם לאיידס) והיא נקשרה, על-פי התחקירים הרפואיים שנערכו עד כה, גם לפעילות של פיסטינג ומסיבות מין לא בטוח, אבל בוא נבהיר מייד: המחלה אינה, בשום פנים, "מחלה של הומואים".
כי גברים אלה נמצאים במעקב רפואי מתמיד ולכן קל לאבחן אצלם כל שינוי. בקרב אחרים, הומואים וסטרייטים כאחד, ייתכן שהמחלה זוהתה בטעות כמחלה אחרת, כיוון שהיא אינה מוכרת היטב במערב, או שלא זוהתה כלל.
המחלה מתחילה ככיב לא כואב באיבר המין של הגבר או בכיב זהה במערכת המין הנשית, או בפי הטבעת (של הגבר או של האשה). אצל נשים, וגם אצל ההומואים, לפעמים הכיב הוא בתוך הנרתיק או בחלק הפנימי של פי הטבעת – ולכן לא רק שלא מרגישים אותו, גם לא רואים אותו.
כאשר החיידקים מתרבים ומתפשטים, בלוטות לימפה באיזור מתנפחות וכואבות והעור באיזור אברי המין עשוי להאדים. בלוטות הלימפה הנפוחות יכולות להתמלא גם במוגלה ואז עשויה לצאת מהן מוגלה (כמו מחצ'קונים), ונוצרת פיסטולה (מעין תעלה) בין בלוטת הלימפה לעור. לבלוטות הלימפה הנפוחות קוראים באנגלים "בובוֹז" (Buboes) ומכאן שם המחלה. תסמינים נוספים יכולים להיות דם ומוגלה בצואה וגם עצירות.
המחלה מועברת במגע מיני ונפוצה יותר, כיום, בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. גורם סיכון נוסף ומשמעותי להדבקה הוא שותפים מיניים רבים. כיוון שגברים רבים, יחסית, ובעיקר רווקים, מקיימים יחסי מין עם שני המינים, ברור שגם נשים נמצאות בקבוצת סיכון.
לרוב ממספר ימים ועד חודש לאחר קיום המגע המיני, אולם דווח גם על התפרצות לאחר עד 18 חודשים מההדבקה.
על-פי נתוני משרד הבריאות, דווחו בישראל רק מקרים ספורים של בובו.
אם לא מטפלים במחלה, עלולים להתפתח סיבוכים קשים.
ניתן לקחת ביופסיה מהבלוטה ולגדל את החיידק בתרבית במעבדה, בבדיקות דם ניתן לזהות נוגדנים נגד החיידק וזה נעשה לרוב בשילוב משטח ישיר מההפרשות. קיימת גם שיטה מעבדתית מדויקת לזיהוי החיידק, הנקראת PCR, שיטה זו מאתרת את הדי-אן-אי של החיידק אבל היא עדיין לא נהוגה ברוב המעבדות בישראל.
הטיפול הוא מתן אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין (Doxycyline Hydrochloride) או אריתרומיצין (Erythromycin) במשך שלושה שבועות.
סיבוכים קיימים בעיקר במקרים של חוסר טיפול ועלולים להתבטא במצבים אלה:
- היצרות והצטלקות של פי הטבעת.
- נפיחות באברי המין ודלקת הנמשכת זמן רב ואינה מתרפאת מאליה.
- פיסטולה רקטו-וגינלית: היווצרות של תעלה המחברת בין פי הטבעת לנרתיק.
- מנינגואנצפליטיס: דלקת במוח ובקרום המוח – סיבוך מאוד מאוד נדיר.
אם מקיימים יחסי מין בלתי-מוגנים עם מישהו חולה סביר להניח שכן. החיידק נמצא בהפרשות ועובר ביחסי מין במגע ישיר.
לא. מכיוון שהטיפול מצריך נטילת אנטיביוטיקה המחייבת מרשם רופא. מדובר במחלה רצינית (שהטיפול בה פשוט). אין מה לעשות – צריך ללכת לרופא.
רופא משפחה מספיק, אבל אם רוצים – אפשר ללכת ישר לרופא עור. אפשר גם לפנות ישירות לרופא עור.
כן. השימוש בקונדום בזמן התפרצות מוריד במידה ניכרת את הסיכון שתדביקו או תידבקו, אבל עדיין הסיכון קיים. רק נזירים שלא מקיימים יחסי מין מוגנים במאה אחוזים.
- ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת משפחה בקבוצת שירותי בריאות כללית
קישור: ynet
הודעה לגולשים באתר
התוכן באתר זה קובץ ממגוון רחב של מקורות איכותיים וממספר גדול של אתרים מתחומים שונים וברובו אינו נכתב על ידנו אלא מצוטט כמו שהוא תוך מתן קרדיט ליוצריו על ידי הפניית הגולש. אם אהבתם את הכתבה אנו מזמינים אתכם לגלוש אל האתר המקורי ע"י לחיצה על הלינק בסוף הכתבה ,כמו כן, מוצג שמו של מחבר המאמר ליד הקישור לאתר המקור. אנא זיכרו כי איננו אחראים לעדכניותו של המידע או לתכנים פוגעניים לכאורה מהסיבות הנ"ל ,למרות שאנו משתדלים לפרסם רק מאמרים מאומתים ומדוייקים. כמו כן, הכניסה לאתר זה מהווה הצהרה כי אתם מוותרים בזאת על כל דרישה משפטית כעת ולאחר הגלישה באתר וכי קראתם את ההקדמה הנ"ל והבנתם אותה על כל המשתמע ממנה. יחד עם זאת, אם מצאתם כתבה המפורסמת כאן ואשר לדעתכם פוגעת בכם באיזו שהיא צורה אנא צרו קשר עמנו בהקדם.
כמו כן, התוכן הרפואי באתר זה נועד כדי למסור מידע ראשוני בלבד, הוא אינו מחליף יעוץ רפואי ואין אפשרות לשלוח שאלות רפואיות למערכת, תודה
|
|
הוסף תגובה