אי סבילות ללקטוז

ישנם מספר גורמים לאי-סבילות ללקטוז:

מחלות מערכת העיכול המאופינות בפגיעה ברירית המעי הדק עשויות לגרום לירידה בכמות האנזים המיוצר.

כמו כן, במקרים נדירים, נולדים ילדים הנעדרים לחלוטין את היכולת לייצר לקטאז.   אולם, במרבית המקרים, מחסור בלקטאז הוא מצב המתפתח באופן טבעי עם השנים. אחרי גיל שנתיים ישנה ירידה  בכמות הלקטאז המיוצרת. עם זאת, במקרים רבים לא יופיעו תסמינים עד לגיל מתקדם הרבה יותר.

התסמינים השכיחים ביותר הם בחילה, התכווצויות, נפיחות, גזים ושלשול. התסמינים מופיעים בין 30 דקות לשעתיים אחרי צריכת מזון המכיל לקטוז. חומרת התסמינים משתנה בהתאם לכמות הלקטוז שיכול כל אדם לשאת.

הבדיקות לאבחון המחלה

הבדיקות הנפוצות ביותר לבדיקת ספיגת הלקטוז במערכת העיכול הן בדיקות סבילות ללקטוז, בדיקת מימן בנשיפה ובדיקת חומציות הצואה.  ניתן לבצע בדיקות אלה בכל מרפאת חוץ, קופת-חולים וכיו'ב.

בדיקת הסבילות ללקטוז: בדיקה המתבצעת בצום, שלאחריו שותה הנבדק נוזל המכיל לקטוז. במשך שעתיים לאחר שתיית הנוזל נלקחות מספר דגימות דם למדידת רמת הגלוקוזה בדם, המהווה מדד ליכולתו של הגוף לעכל לקטוז.

בתנאים נורמליים, כאשר מגיעה הלקטוז אל מערכת העיכול, מפרק אותה האנזים לקטאז לגלוקוזה ולגאלאקטוזה. הכבד הופך את הגאלאקטוזה לגלוקוזה, הנספגת בזרם הדם ומעלה את רמת הגלוקוזה בדם.  אם הלקטוז אינו מתפרק באופן מלא לא תהיה עלייה ברמת הגלוקוזה בדם, דבר המאשר אבחנה של אי-סבילות ללקטוז.

בדיקת מימן בנשימה: בדיקה מבוססת על העובדה כי בדרך כלל מכילה נשימת האדם כמות קטנה ביותר של מימן. אולם כאשר יש לקטוז לא-מעוכל במעי הגס, הוא תוסס בשל נוכחותם של חיידקים במעי הגס, ובתהליך התסיסה נוצרים גזים וביניהם מימן. המימן נספג מן המעיים ונישא דרך זרם הדם אל הריאות, שם הוא נפלט מן הגוף בנשיפה.

בבדיקה זו שותה הנבדק נוזל עתיר-לקטוז, ולאחר מכן נבדקת נשימתו במרווחי זמן קבועים. רמה גבוהה של מימן בנשימה מעידה על בעיה בעיכול הלקטוז.

בדיקת המימן בנשימה ובדיקת הסבילות ללקטוז אינן מתאימות לתינוקות או לילדים בגיל הרך. הסיבה לכך היא שהעמסת לקטוז אצל אדם הסובל מאי-סבילות ללקטוזה עלולה לגרום לשלשול, העלול בהמשך לגרום להתייבשות, הנחשבת מסוכנת יותר אצל תינוקות וילדים. כאשר מופיעים תסמיני אי-סבילות ללקטוז אצל תינוק או ילד בגיל הרך, ממליצים רופאי הילדים בדרך כלל לעבור מתפריט המבוסס על חלב בקר לחלב על בסיס תחליפי סויה, ולהמתין עד שהתסמינים יעברו.

בדיקת חומציות הצואה: בדיקה המתאימה לילדים ולתנוקות.

לקטוז לא-מעוכל שתסס במעי הגס מייצר חומצת חלב וחומצות שומניות בעלות שרשרות קצרות אחרות שאותן ניתן לאתר בדגימת צואה. כמו-כן ניתן לצפות להופעת גלוקוזה בצואה, הנובעת מאי ספיגת הלקטוז במעיים.

הטיפול במחלה

אין טיפול המאפשר לשפר את יכולתו של הגוף לייצר לקטאז, אולם  ניתן להפחית את התסמינים, באמצעות התאמת התזונה וטיפול תרופתי.

התאמת תזונה:

ילדים קטנים הסובלים מאי סבילות ללקטוז צריכים להימנע מאכילת מיני מזון המכילים לקטוז. ילדים מבוגרים יותר ובוגרים אינם חייבים להימנע לחלוטין מצריכת לקטוז אולם עליהם ללמוד, בדרך של ניסוי ותהייה, מהם הרגלי האכילה המתאימים להם ביותר, ומהי כמות הלקטוז שהם יכולים לצרוך.

חלב ומוצריו הם מקור הספקה חשוב של סידן לגופנו.  הסובלים מאי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך סוגי מזון שאינם חלביים אולם מכילים כמויות גדולות של סידן כגון ירקות ירוקים ודגים בעלי אדרות רכות ואכילות כגון סלמון או סרדינים.

למרות שהמקור הטבעי היחיד ללקטוז הוא חלב ומוצריו, חשוב לדעת כי לעתים קרובות משתמשים בלקטוז במהלך הכנת מיני מזון מעובד או מוכן.  במקרים שבהם קיימת אי-סבילות חמורה ללקטוז, חשוב להכיר את מיני המזון המכילים תוספי לקטוז. בין סוגי המזון המעובד העלולים להכיל לקטוז ניתן למנות את סוגי המזון הבאים:

לחם ושאר דברי מאפה
דגני ארוחת בוקר
משקאות או מרקי 'אינסטנט', תפוחי אדמה להכנה מהירה
מרגרינה
נקניקים מסוימים
רטבים לסלט
ממתקים וחטיפים
תערובות מוכנות להכנת פנקייקס, ביסקוויטים ועוגיות

גם מוצרים המסומנים כמוצרים שאינם מכילים חלב, כגון מלביני קפה וזיגוגים לעוגה, עלולים להכיל חומרים הנגזרים מחלב או מוצריו, כלומר, חומרים המכילים לקטוזה.

חשוב ללמוד לקרוא את התוויות שעל המוצרים ולבדוק את מרכיביהם.  יש לבדוק לא רק אם המוצר מכיל חלב ולקטוז, אלא לחפש גם מונחים כגון מי גבינה

(whey), קום (curd), מוצקי חלב ואבקת חלב.  אם אחד מן הפריטים הללו נכלל בין מרכיבי המוצר, המוצר מכיל לקטוז.

הלקטוז משמשת גם להכנת יותר מ - 20% מן התרופות הדורשות מרשם רופא, וכ - 6% מן התרופות הנמכרות ללא מרשם רופא. לדוגמה, סוגים רבים של גלולות למניעת הריון מכילים לקטוז, וכך גם טבליות שונות נגד צרבת או גזים. עם זאת, מוצרים אלה יפגעו רק באנשים הסובלים מאי-סבילות חמורה ללקטוז.

טיפול תרופתי: במקרים בהם מופיעה תגובה גם לכמויות קטנות של לקטוז, או במקרים שמסיבה כלשהי קשה להגביל את התפריט למוצרים נטולי לקטוז, מומלץ ליטול תוסף של אנזים לקטז אותו ניתן כיום לרכוש גם ללא מרשם רופא.