שפעת החזירים

במרץ 2009 דווח על זיהוי נגיף שפעת A חדש מתת הזן H1N1, ועל תחילת התפשטות המונית שלו בצפון אמריקה, בעיקר במקסיקו. תוך זמן קצר החלו להגיע דיווחים רבים נוספים, ועד קיץ 2009 התפשטה המחלה כמעט לכל רחבי העולם. ביוני 2009 הוכרזה המחלה באופן רשמי כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי. עם זאת ציין הארגון כי במרבית מקרי ההידבקות במחלה מדובר בתסמינים קלים.

אף שמחלה זו היא מחלה שפעת אנושית ואינה פוגעת בחזירים, והנגיף גורם המחלה עובר בצורה ישירה בין בני אדם ללא קשר למגע עם חזירים, המחלה מכונה באופן לא רשמי בשם שפעת החזירים, זאת בשל השערה כי מוצא הנגיף החדש הוא בנגיפי שפעת אנדמיים לחזירים, השערה שהועלתה בשל העובדה כי הנגיף החדש מכיל מקטעים גנטיים של נגיפי שפעת אנדמיים לחזירים. למעשה התגלו בנגיף החדש מקטעים גנטיים משפעות חזירים מאירופה ומאסיה, משפעת עופות ומשפעת בני האדם‏‏[1]. המחלה מכונה גם שפעת מקסיקו כיוון שמקור המגפה היה במקסיקו. כינוי זה נפוץ בעיקר בציבור החרדי בשל רצון להימנע מאיזכור המילה "חזיר".

אחד מאמצעי מניעת התפשטות המחלה- מצלמת הדמאה תרמית ומסך בטרמינל שדה תעופה ביוון. הדמאה תרמית יכולה לגלות נוסעים בעלי טמפרטורת גוף גבוהה מהרגיל - אחד הסימנים לשפעת

שפעת החזירים נגרמת על פי רוב על ידי כמה מתתי הזנים של נגיף השפעת מסוג A ממשפחת ה־Orthomyxoviruses (משפחת נגיפי השפעת), אך ההבחנה אינה פילוגנטית, וחלק מהנגיפים גורמי המחלה שבודדו עד כה סווגו כנגיפי שפעת מסוג C. הנגיפים גורמי המחלה נקראים "נגיפי שפעת החזירים" (Swine influenza virus; SIV) והם בדרך כלל נגיפים אנדמיים לאוכלוסיית החזירים. קיים תיעוד על מקרים בודדים בהם נדבקו במחלה בני אדם באמצעות מגע עם חזירים.

תתי הזנים של הווירוס שפעת מסוג A שידועים כגורמי שפעת החזירים הם H1N2, H1N1 ,H1N3 ו־H3N2. לאחרונה גם ידוע H2N3. הן בקרב חזירים והן בקרב בני אדם שנדבקו מהם הנגיף זה, הנגיף גורם לתחלואה רבה, אך לתמותה מועטה.

המערכת החיסונית של החזירים מכירה שפעת זו ולכן גוף החזיר מתמודד עם המחלה בקלות יחסית. כאשר מקטע שפעת זו עובר לבני אדם - המערכת החיסונית האנושית לא מכירה את הנגיף ולכן קשה לה להתמודד עם המחלה.

נגיפי שפעת אנושית שהתפתחו מנגיפי שפעת חזירים
במהלך המאה האחרונה במספר אירועים עלה חשד שנגיף השפעת מחולל המגפה בבני אדם הכיל בתוכו מקטעים גנטיים של נגיף שפעת החזירים. השפעת הספרדית שהייתה נפוצה בקנה מידה עולמי עד כדי כך ששליש מאוכלוסיית העולם נדבקה (כ-500 מיליון איש בזמן ההוא), וגבתה את חייהם של כ-50 עד 100 מיליון בני אדם, התחוללה על ידי תת-זן של נגיף ה-H1N1 וישנה תאוריה לפיה נגיף קטלני זה התפתח מתת זן של נגיף שפעת החזירים, אך עדיין אין לכך הוכחה מספקת, וייתכן והוא התפתח מתת זן של נגיף שפעת העופות. אירועים דומים מצומצמים בהרבה היו גם בארצות הברית ב-1976, ב-1988, ב-1998, ובפיליפינים ב-2007.

באמצע מרץ 2009 התפרצה מגפת שפעת בצפון אמריקה, ומשם התפשטה לשאר רחבי העולם. הנגיף התגלה לראשונה בארצות הברית באפריל 2009, והדבקה מאסיבית בין בני אדם דווחה לראשונה במקסיקו סיטי. באירוע זה הועבר הנגיף מאדם לאדם ללא קשר למגע עם חזירים, אלא באמצעות שיעול, עיטוש ומגע עם חולה. אף על פי כן כונתה המחלה תחילה באופן בלתי רשמי בשם "שפעת חזירים", בשל השערה כי מקור הנגיף מחולל המחלה בנגיפי שפעת החזירים. מקרים רבים דווחו בתחילה בעיקר במקסיקו, ארצות הברית, ובקנדה, ולאחר מכן החלו דיווחים רבים נוספים מכל רחבי העולם.

ביוני 2009 הכריז ארגון הבריאות העולמי באופן רשמי על המחלה כמגפה, ועד קיץ 2009 דווח על מאות אלפי מקרי הידבקות וודאים במחלה, ועל מאות שמתו כתוצאה מסיבוכי המחלה. בישראל דווח עד אוגוסט 2009 על כ-4330 מקרי הידבקות ו-42 מקרי מוות, אך ההערכה כי עוד עשרות אלפי ישראלים נדבקו במחלה בצורה קלה, ובעולם מניין החולים עומד על כ-1,400,000 חולים ולמעלה מ-13,850 מתים (נכון לאמצע חודש דצמבר 2009).

סימפטומי המחלה בבני אדם זהים לסימפטומי השפעת הרגילה ואין דרך להבדיל ביניהם. הסימפטומים כוללים: חום (38 מעלות או יותר), כאב ראש, תשישות, כאבי בטן, חוסר תיאבון, שיעול, נזלת, קוצר נשימה, כאב גרון, צמרמורות וכאבי שרירים. בחלק מהמקרים יופיעו גם הקאות, שלשול.

ההדבקה נעשית באמצעות מגע עם הפרשות נשימתיות של החולה, כדוגמת שיעול ועיטוש. ההעברה נעשית בצורה ישירה על ידי האוויר, או באמצעות מגע עם חפצים מזוהמים בנגיף (כדוגמת ידית דלת) בהם נגע אדם חולה, ולאחר מכן מגע בפה, באף ובעין, וזאת לאחר שהחולה נגע בידיו בפיו או באפו קודם שנגע בחפצים. צורות הדבקה אלו שכיחות בעיקר בעת קירבה פיזית אל החולה, לדוגמה שהייה בחדר שיש בו חולה, או טיסה עם נוסע חולה.

 תיאור הנגיף מחולל המגפה
הנגיף שבודד זוהה כנגיף חדש שטרם נצפה של תת-המין H1N1. בנגיף החדש זוהו מקטעים גנטיים שנראים כשילוב של נגיף שפעת החזירים, נגיף שפעת אנושי ונגיף שפעת העופות. הנגיף מחולל המגפה כונה בשם 'שפעת החזירים' אף שהוא עובר בצורה ישירה בין אדם לאדם ללא קשר למגע עם חזירים, היות שהוא מכיל בתוכו מקטעים גנטיים של נגיפי שפעת החזירים. רוב המקרים הקשים ומקרי המוות שנצפו היו בקרב אנשים בקבוצות שנחשבות לקבוצות סיכון עקב מחלות אחרות, או בקרב אנשים שלהם מערכת חיסון חלשה, וזאת בעיקר עקב התדרדרות של המחלה והתפתחותן של מחלות אחרות כסיבוך משני של המחלה. זמן הדגירה של הנגיף הוא בין יום לשבוע. הנגיף יכול לשרוד בין 2 ל-8 שעות על משטחים נקיים. הוא נהרס בטמפרטורה שמעל לכ-70 מעלות צלזיוס, ואפשר להשמידו עם חומרי חיטוי כמו כלור, מי חמצן, דטרגנטים, אלכוהול וחומרים מבוססי יוד. סיבוכי השפעת הידועים עד כה הם בעיקר דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית.

הנגיף אינו עובר במזון מבושל, אף לא בבשר חזיר, היות שהוא מושמד בהיחשפות לטמפרטורה גבוהה מכ-70 מעלות, אך מדינות מסוימות אסרו על יבוא בשר חזיר ממקסיקו ומצרים אף הוציאה צו להריגת כל החזירים בשטחה. אולם נגיף זה בודד עד כה רק בבני אדם ולא בקרב חזירים.

חוקרים העלו חשש מפני שינוי גנטי בנגיף, שיהפוך אותו למסוכן יותר. במספר מדינות דווח על נגיף של מחלה זו שמגלה עמידות כנגד התרופה המקובלת לטיפול בו, טמיפלו. הועלה גם חשש בפני התפרצות עתידית עזה יותר של הנגיף בסתיו 2009, בדומה לכשאירע בשפעת הספרדית.

 הכרזת המחלה כמגפה
 
לאחר זיהוי הנגיף באפריל 2009 ובשל ההידבקות ההתחלתית המהירה עלה חשש מפני התפרצות מגפת שפעת כלל עולמית, בשל שילוב של כמה גורמים: וירוס חדש בעל מאפיינים גנטיים ייחודיים, העברה מאדם לאדם ותפוצה גאוגרפית רחבה של הנגיף.

בסוף אפריל 2009 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי בהתאם לתוכנית ששת השלבים שלו להתפרצותה של מגפת שפעת, שפעת החזירים הגיעה לשלב החמישי, המצביע על מגפה פעילה, וביוני 2009 הודיע הארגון על מעבר לשלב השישי, החמור ביותר.

ארגון הבריאות העולמי פרסם הודעה רשמית והגדיר את שפעת החזירים כמצב חירום בריאותי ברמה בינלאומית והעלה את רמת הכוננות לרמה 6. מספר מדינות הכריזו על מצב חירום. עד אוגוסט 2009 התאמתו ברחבי העולם מאות אלפים של חולים במחלה. עקב התפוצה הגדולה של המחלה הוחלט על ידי ארגון הבריאות העולמי ומדינות רבות (בהן ישראל) שלא לבצע עוד בדיקות אבחון בכל החולים. חוקרים מעריכים כי בכלל העולם כבר לקו במחלה מיליוני אנשים.

עד לאמצע דצמבר 2009 דווח על כ-1,400,000 מקרי הידבקות ועל כ-13,850 מקרי מוות, בעיקר עקב התדרדרות של המחלה והתפתחות מחלות אחרות, כדוגמת דלקת ריאות קשה, שבאות כהדבקה משנית לאחר השפעת הראשונית.

 מניעת הידבקות
הדרכים למניעת הידבקות בשפעת החזירים דומות לדרכים למניעת הידבקות בשפעת רגילה, ועיקרם שמירה על היגיינה וחיטוי איברי הגוף באמצעותם יכול לעבור הנגיף מבחוץ אל תוך הגוף: הקפדה על שטיפת ידיים בסבון, מניעת מגע של ידיים לא נקיות בפה, באף ובעיניים, הקפדה על שיעול אל המרפק ולא אל כף היד, וכן הקפדה על שיעול וקינוח האף לתוך נייר טואלט או נייר טישיו, המושלכים לאשפה לאחר השימוש, ולא לתוך ממחטות בד רב פעמית.

בניגוד לתפיסה העממית כי השימוש במסיכה כירורגית, מוריד את הסיכוי להידבקות מהסובב, ארגון הבריאות העולמי וכן משרד הבריאות הישראלי שוללים את השימוש במסיכה כדרך למנוע הידבקות. הם אף טוענים כי שימוש במסיכה עלול להגביר את הסיכוי להתדבקות‏‏, זאת בשל אמונת שווא כי די במסכה למנוע הידבקות, והזנחת כללי היגיינה אחרים בעקבות כך[2]. לדברי גרגורי הארטל, נציג ארגון הבריאות העולמי השימוש במסיכה גורם לאנשים לגעת בפניהם באופן רב מהרגיל ועלול להעצים את ההדבקה. הוא ממליץ שימוש במסיכה רק לאנשים שכבר נדבקו כדי שלא ידביקו אחרים‏‏[3].

כחלק מהנסיונות למניעת התפשטות המגפה בשלביה הראשוניים נסגרו באופן זמני מקומות ציבוריים בהם שהו אנשים שנדבקו בשפעת החזירים, כדוגמת בתי ספר וגני ילדים, וכן הוחל בתיעוד וביקורת של אנשים שביקרו במקסיקו בזמן התפרצות המגפה. בתחילת ההתפרצות חולים בישראל שנחשדו שנדבקו במחלה אושפזו בבידוד וטופלו בתרופה אנטי ויראלית. כחלק מתהליכי המנע, משרד הבריאות הישראלי ממליץ לאנשים החוששים שנדבקו בשפעת, לא לנסוע בתחבורה ציבורית בדרך אל הרופא ובחזרה ממנו.

 טיפול
 
טמיפלו - תרופה אנטי וירלית המעכבת את אחד האנזימים של וירוס השפעת
על פי המלצת משרד הבריאות הישראלי באוגוסט 2009 לאדם ללא גורמי סיכון החשוד במחלה, במידה והמחלה קלה, אין הכרח להבדק על ידי רופא, אך עליו להסתגר בביתו, עד 24 שעות מחלוף התסמינים, על מנת למנוע הדבקה נוספת. בכל מקרה של התדבקות בחולים רגילים ללא תסמינים קשים או חולים שאינם בסיכון, ההמלצות הן כבכל שפעת: להרבות במנוחה, כדי לאפשר למערכת החיסון להלחם באופן מיטבי במחלה, ולהרבות בשתיה, כדי למנוע התייבשות.

במקרה של חולים עם תסמינים קשים כגון טכיפנאה (נשימות מהירות ושטוחות) או דלקת ריאות, או חולים בקבוצות סיכון עם מחלות רקע כגון מחלות ריאה, מחלות כליות ומחלות מטאבוליות כרוניות, ונשים בהריון החל מהשליש השני להריונן, משרד הבריאות הישראלי ממליץ על מתן טיפול אנטי ויראלי טמיפלו (Oseltamivir). את התרופה יש ליטול מתחילת הופעת התסמינים ולא יאוחר מ-48 שעות מזמן הופעתם.

בבריטניה לעומת זאת, כל מי שנחשד כחולה יכול לקבל את התרופה בבית מרקחת, לאחר יצירת קשר טלפוני עם נציג משרד הבריאות‏‏[4].

 התפרצות המגפה ברחבי העולם
באמריקה הצפונית
באמצע מרץ 2009 התפרצה מגפת שפעת בצפון אמריקה, ומשם התפשטה לשאר רחבי העולם. הנגיף החדש התגלה לראשונה בארצות הברית באפריל 2009, והדבקה ראשונית מאסיבית בין בני אדם דווחה בדיעבד במרץ 2009 במקסיקו סיטי. באירוע זה הועבר הנגיף מאדם לאדם באמצעות שיעול, עיטוש ומגע עם חולה, וללא קשר למגע עם חזירים. מקרים רבים דווחו בתחילה בעיקר במקסיקו, ארצות הברית, ובקנדה, ולאחר מכן החלו דיווחים רבים נוספים מכל רחבי העולם.

מיד לאחר זיהוי הנגיף החדש וההתפרצות במקסיקו התבצע נסיון לבודד את הנגיף ולמנוע את התפשטותו באמצעות הפסקת כל הפעילות הציבורית במקסיקו למשך כמה ימים, אך ללא הועיל. בתחילה עוררה המחלה חשש בשל דיווחים ממקסיקו על שיעורי תמותה גבוהים יחסית, אולם בשאר רחבי העולם נמצאו שיעורי תמותה נמוכים הרבה יותר. בדיעבד ישנם חוקרים המעריכים כי התפרצות המגפה במקסיקו החלה זמן רב לפני גילויה, ורוב החולים כלל לא היו מודעים אליה, ומקרים שנתגלו והתפרסמו היו בעיקר המקרים החמורים, דבר שהביא להערכה מוקדמת שגויה על שיעור תמותה גבוה מהאמת.

בישראל
המקרה הוודאי הראשון בישראל של שפעת שנגרמה מהנגיף החדש זוהה ב-24 באפריל 2009 אצל ישראלי שחזר מביקור במקסיקו, ולאחריו זוהו מקרים רבים נוספים. בתחילה נרשמו מרבית המקרים בקרב ישראלים שחזרו מארצות הברית וממקסיקו, ולכן נערך מעקב אחרי החוזרים ממדינות אלו. בנוסף בשל מיעוט המקרים תחילה והנסיון לבודד את נשאי המחלה, אושפזו החולים שאובחנו במחלה זו בבידוד וטופלו בתרופה אנטי ויראלית (טמיפלו). מאחר שהיה חשש מהתפרצות התחלואה, הכריז משרד הבריאות, על פי תקנות בריאות העם מ-1940 כי מחלה זו מחייבת דיווח אל האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות וכי תיערך חקירה אפידמיולוגית ובדיקת מעבדה לכל חשוד כחולה במחלה. כחלוף הזמן עלה מספר החולים במחלה ומחודש יוני נרשמו מקרים של חולים שנדבקו במחלה בישראל (ולא הגיעו איתה מחו"ל). בשל מקרים מעטים של התדרדרות המחלה, החליט משרד הבריאות ב-30 ביוני 2009 כי היחס לשפעת a/h1n1 בקרב האוכלוסייה הרגילה יהיה כאל שפעת רגילה וכי ייעשה איבחון מעבדתי רק לחולים המתייחסים לקבוצות סיכון ולחולים עם תסמינים המעידים על שפעת זו.

נכון לאוגוסט 2009 נרשמו בישראל 1548 מקרים מאומתים של חולים בנגיף, 596 אובחנו עד 30 ביוני ו-952 עד 1 באוגוסט (והערכות משרד הבריאות שעוד אלפים נוספים בישראל נדבקו בנגיף בצורה קלה)‏‏,[5] 15 מהם אושפזו במצב קשה, ונרשמו 36 מקרי מוות‏‏ כתוצאה מסיבוכי שפעת החזירים (ספירת מקרי המוות כוללת בתוכה גם נפטרים שחלו במספר מחלות, וביניהם השפעת זו, כך שאין וודאות שכל הנפטרים מתו דווקא בעקבות השפעת). מקרים בודדים זוהו גם בשטחי הרשות הפלסטינית. תועדו מספר מקרים‏‏ בהם קיים חשש להדבקה במחלה בצה"ל[6]‏‏[7]. על פי הערכת משרד הבריאות, התמותה מהמחלה בחורף הקרוב (2009-2010) בישראל בעקבות גל שני וקשה יותר של המחלה, עלולה להגיע לבין 700 ל-1,000 ישראלים ומספר החולים במחלה לכ-2 מיליון, רובם בצורה קלה.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הציע בתחילת התפרצות המחלה לקרוא לנגיף החדש בשם "שפעת מקסיקו" (שם שרווח בעיתונות החרדית), במקום שמה העממי בתחילה "שפעת החזירים", בשל הימנעות חרדית משימוש במילה 'חזיר'. ההצעה זכתה לביקורת רבה, ואף למחאה רשמית של שגריר מקסיקו בישראל.

ב-2 בנובמבר 2009 הוחל בישראל במתן חיסון כנגד השפעת לצוותי רפואה ואנשים בסיכון כמו חולים כרוניים במחלות שונות, וכן הורים וקרובים לפגים. דווח כי עד לתאריך זה הגיעו לישראל כ-300 אלף מנות חיסון משתי חברות: נוברטיס השווייצרית ו-GSK הבריטית [8]. הוחלט כי נשים הרות וילדים יחכו לחיסון ללא אדג'ובנט, שהוא חומר שמסייע לתגובה החיסונית.