.
רקע כללי:
נגיף ה- APV שיך למשפחת נגיפי הפראמיקסו (כמו ניוקאסל)
המחלה דווחה לראשונה בדרום אפריקה בתרנגולי הודו ב-1978 (Buys et al, 1980 ) המחלה אופיינה כמחלה נשימתית קשה הגורמת לתחלואה ותמותה גבוהות, חרחורים, קשי נשימה, סינוסיטיס, דלקת לחמית העין ותוכן קצפי בעיניים (תמונה1).
גורם המחלה זוהה לראשונה רק באמצע שנות ה- 80 ע"י Dr. Wyeth בהמשך דווח על נפיצות המחלה במדינות אירופה ובמזרח התיכון כולל בישראל. בישראל המחלה קבלה את השם מחלת ההודים ובשנות השמונים הייתה לאחד מגורמי התחלואה העיקריים בענף זה בו גרמה נזקים כלכלים חמורים בעיקר בבתי אימון ובמשקי רבייה של תרנגולי הודו.
ב 1988 דווח בישראל לראשונה ע"י Dr. Perlman . על אירוע של תסמונת ראש נפוח ( (SHS בלהקת רבייה כבדה.המחלה התפשטה במהירות למשקי רבייה רבים בעיקר באזור הדרום וגרמה לנזקים חמורים עם תמותות של עד 10% וירידות חדות בהטלה. בלהקות אלה המחלה גורמת בנוסף לפגיעה מוחית קשה עם טורטיקוליס (סיבובי ראש) כתוצאה מהבצקת המוחית שהנגיף גורם (תמונה 2).
המחלה מוכרת מזה שנים גם בפטמים בהם המחלה גורמת לתחלואה יחסית קלה עם סימנים של ראש נפוח, המחלה בתחילתה מאופיינת בפטמים בודדים עם ראש נפוח ועיניים עצומות והנזק העיקרי נובע מזיהום משני ב- . E-coli ב 1991 הוכח ע"י Cook Dr. שמחלת SHS - תסמונת הראש הנפוח בתרנגולות נגרמת אף היא ע"י נגיף .APV
נפיצות המחלה במדינת ישראל:
בין 2002-2004 נבדקו מס' רב של להקות הודים לבשר אשר סבלו ממחלת נשימה לנוכחות נגיף TRT בשיטת PCR .
המסקנות כפי שהוצגו ע"י נציגי המכון הן:
- קימת נפיצות גבוהה של הנגיף בלהקות הודים
- הזן העיקרי שמבודד בארץ הוא מסוג B
- המחלה פוגעת בעיקר עד גיל 9 שבועות ואין עונתיות.
החל מראשית שנת 2004 עם הגדלת הבדיקות בפטמים עקב תחלואה גבוהה בשפעת נמצאה נפיצות גבוהה של נגיף (TRT) - APV גם בשלוחת הפטם.
על זנים ותרכיבים:
קיימים שני תתי זנים של נגיף ה TRT זן A וזן B , בארה"ב קיים זן נוסף (C ) שונה מאד מבחינה אנטיגנית לשני הזנים הקודמים.
בבדיקות הוקעה הוכח שיש הגנה צולבת מלאה בין זני A ו-B .
במדינת ישראל קיימים חיסונים משני הזנים הן יבוא והן יצור מקומי.
ידוע שנוגדנים אימהיים אינם מקנים הגנה נגד המחלה ויש צורך בחיסון חיי לספק הגנה סבירה כנגד המחלה.
מהניסיון בשדה נמצא כי תרכיבי ה TRT מקנים תגובה סרולוגית חלשה שאין לה קורלציה עם רמת ההגנה של הלהקות המחוסנות.
מזה שנים משתמשים בתרכיבי ה TRT בניסיון למנוע או להפחית את הנזקים שהמחלה גורמת בתרנגולי הודו. נכון להיום עדיין קיים ויכוח מקצועי באשר ליעילותם של תרכיבים אלו בתרנגולי הודו.
לעומת זאת בתרנגולות רבייה ופיטום התרכיבים החיים של TRT מספקים הגנה מצוינת כאשר ניתנים בצורה נכונה ובגיל המתאים (ראה טבלה מס.1).
עליה נמוכה ברמת הנוגדנים לאחר חיסון אינה עומדת בקורלציה לרמת ההגנה המתקבלת.
אבחון:
אבחון המחלה מבוסס על בידוד וזיהוי של הנגיף בשיטת PCR ובאמצעות בדיקות סרולוגיות המצביעות על סרוקונברסיה (עלייה ברמת הנוגדנים ל TRT ) בלהקות חשודות כנגועות.
אחד המאפיינים של מחלת הTRT או ה SHS הוא שההדבקה של הלהקה מתרחשת במהירות ותוך מספר ימים כל העופות בלהקה נגועים בנגיף, אך באותה מהירות בה הנגיף מופיע, כך הוא גם נעלם מהקנה ולא ניתן לבודדו מעופות חולים. בגרף המצורף (מס' 4) ניתן לראות את התנהגות הנגיף לאחר ההדבקה, מנתונים אלו ניתן לראות שברוב המקרים הנגיף נעלם תוך 5-6 ימים מההדבקה והסימנים הקלינים הבולטים מופיעים אחרי שהנגיף כבר איננו. מכך ניתן ללמוד שניסיון לבודד את הנגיף מלהקה חשודה חייב להתבצע מייד עם הופעת הסימנים הראשונים של המחלה.
ניתן לבצע בדיקת זיהוי של הנגיף באמצעות שיטת ה PCR המתבצעת כיום במכון הוטרינרי. לשם בדיקה ב PCR יש צורך בלקיחת דגימות מהקנה באמצעות מטושים ולהביאם בהקדם האפשרי בקירור למעבדה.
במקרים רבים לא ניתן לזהות את הנגיף באמצעות שיטות של בידוד וזיהוי ולכן יש צורך לקחת גם בדיקות דם לקביעת רמת הנוגדנים ל TRT בשיטת ה ELISA. הנוגדנים למחלה מתפתחים בקצב איטי יותר מהמחלה ולכן רצוי לקחת את הדגימות בפעם הראשונה עם הופעת המחלה ולאחר 10-15 ימים בשנית. הפרש משמעותי ברמת הנוגדנים מצביע על נגיעות הלהקה במחלה.
מניעה:
- שיפור הממשק טוב
- שמירה על בטיחות ביולוגית (הרחקת לולי פטם מלולי הודים)
- טיפול אנטיביוטי בגורם המשני
- חיסונים:
תוכניות החיסונים המקובלות:
הודים לבשר – שני חיסונים חיים
פטמים – חיסון חד פעמי בריסוס או דרך המים בגיל 12-17 יום .
רבייה – שני חיסונים חיים או חי + מומת (מומת לבד יספק הגנה נגד הירידה בהטלה אך לא ימנע את הופעת מחלת הנשימה.)
לאחר ירידה קלה בשימוש בתרכיבי TRT בשנת 2003 אנו עדים לעליה משמעותית בשימוש בתרכיב הן בתרנגולות והן בתרנגולי הודו בשנים 2004-2005 (ראה גרף מס.1).
גרף מס' 1. מגמת השימוש של תרכיבי TRT בישראל בין 2003-2005
הגרף מראה את העלייה בשימוש ב-%
ביחס לצריכת התרכיב בשנת 2003 .
טבלה מס' 1.
תוצאות בשדה בחיסון פטמים מסחריים:
שימוש בתרכיב חיי של TRT בגיל 12 יום בריסוס או במים במשקים נגועים בSHS
מוצגות תוצאות מדגרים במשקי פטם : 1 . לפני חשיפה לנגיף
2. מדגר שנחשף וחלה במחלת SHS, 3 . מדגר שחוסן נגד TRT .
במדגרים שחלו העופות נמצאו חיובים לTRT בסרולוגיה ולא נמצא כל גורם נגיפי אחר, עיקר התמותה והתחלואה היו קשורים לתחלואה של קולי כמסבך של מחלה נשימתית (TRT)
משק ג' 85,000 |
משק ב' 85,000 |
משק א' – 85,000 |
מדדים |
מדגרים באותו משר |
מדגרים באותו משר |
מדגרים באותו משר |
3 |
2 |
1 |
3 |
2 |
1 |
3 |
2 |
1 |
43 |
43 |
43 |
41 |
42 |
44 |
41 |
40 |
42 |
גיל שיווק |
2410 |
2200 |
2300 |
2242 |
2280 |
2427 |
2326 |
2209 |
2292 |
משקל למשווק |
1.87 |
2.05 |
1.88 |
1.85 |
2.00 |
1.91 |
1.84 |
2.01 |
1.93 |
נצילות מזון |
282 |
224 |
266 |
283 |
236 |
275 |
294 |
236 |
267 |
אינדקס יצור |
5.9 |
10.4 |
6.3 |
4.0 |
13.1 |
4.5 |
4.5 |
14.0 |
5.4 |
תמותה % |
הוסף תגובה