הפרשה מאיבר המין

הקדמה

     הפרשה מאיבר המין מייצגת על פי רוב, דלקת של השופכה (urethra) - הצינור המוביל שתן וזרע.  ההפרשה עשויה להיות הסימפטום היחיד להדבקה בדלקת, אך לעתים קרובות מתלווים אליה סימפטומים מקומיים כצריבה במתן שתן, או סימפטומים גופניים אחרים.

דלקות השופכה מתחלקות לשתי קבוצות.

1. זיבה: המחולל שלה הוא חיידק ה- N.Gonorrhea  . מסתמנת לעיתים בתופעות נוספות, כפריחה ודלקת פרקים. כ- 30%-40% מכלל דלקות השופכה.

2. דלקת שאינה זיבה: נגרמת על ידי מחוללים אחרים, שאינם N.Gonorrhea. בדרך כלל מסתמנת בהפרשה מהשופכה בלבד. כ- 60%-70% מכלל המקרים.

1. זיבה  (Gonorrhea)

מכונה גם"clap", "drip".

דלקת חיידקית, שעלולה לערב את השופכה, פי הטבעת, הפה והלע (ובנשים את הנרתיק, צוואר הרחם והאגן).  ההסתמנות ההתחלתית של המחלה תלויה באזור המודבק. לרוב, ההדבקה בקרב גברים היא של  השופכה, ותתבטא בהפרשה ירקרקה-צהבהבה מקצה הפין. בנוסף תופיע צריבה במתן שתן ואודם בקצה השופכה. ביחסי מין אנאליים, אצל הפאסיבי, יכולה להיות הדבקה של אזור פי הטבעת. היא תתבטא ככאב מקומי, גירוד, תחושת התרוקנות לא מלאה והפרשה צמיגה או דמית מפי הטבעת. ביחסי מין אוראליים יכולה להיות הדבקה של הלע, ויופיעו תסמינים הדומים לדלקת גרון: אודם, כאב בבליעה ותפליטים על השקדים. בקרב נשים, המחלה מתבטאת בהפרשה מהנרתיק. ללא טיפול נאות, הזיהום עלול להתפשט לחצוצרות, לחלל האגן ולבטן ולגרום לסיבוכים משמעותיים כחוסר פוריות. זיהום לא מטופל אצל גברים  עלול לגרום להיצרות של השופכה.

    חיידקי הזיבה עלולים לחדור למחזור הדם (לעיתים רחוקות גם ללא סימנים מקדימים, כהפרשה או צריבה באיבר המין). במקרים אלה, ההסתמנות העיקרית היא נגעי עור אדומים, הנראים כדימומים קטנים, בעיקר על פני הגפיים. כמו כן, אופיינית דלקת פרקים המערבת בעיקר את האצבעות, שורש כף היד, הברכיים והקרסוליים. היא מתאפיינת באודם, נפיחות וכאב ניכר בהנעת הפרקים המעורבים. כמו כן, תיתכן תחושה כללית רעה, וחום.

הדבקה: מתרחשת בעקבות מגע מיני לא מוגן, אנאלי, אוראלי או וגינלי. ההדבקה יכולה להתרחש גם ללא חדירה, באמצעות מגע של עור פגוע וריריות (חניכיים, עיניים) עם ההפרשה הדלקתית.

     בדרך כלל,  כיומיים עד חמישה ימים לאחר ההדבקה תתחיל להסתמן הדלקת. בחלק קטן מהנדבקים יתפתח מצב של נשאות בלבד, ללא הופעת סימני המחלה. נדבקים אלו עלולים להדביק שותפים ליחסי מין, מכיוון שהחיידק מופרש מגופם, מבלי שידעו שהם נושאים אותו.

מניעה: שימוש בקונדום יעיל למדי במניעת הדבקה. כאמור, גם בהעדר סימפטומים יש אפשרות לנשאות, ורוב ההדבקות מתרחשות על ידי אנשים, שאינם יודעים כי הם נושאים את החיידק. אין כיום חיסון יעיל נגד זיבה. אם גילית שיש לך זיבה רצוי ליידע פרטנרים קודמים, משום שיתכן שחלקם נושאים גם הם את החיידק מבלי לדעת זאת, וכדאי שיקבלו טיפול. 

אבחנה: אם יש לך הפרשה מאיבר המין, או מפי הטבעת, כאב או תחושת עיקצוץ בפי הטבעת, פנה לרופא המשפחה או לרופא עור לקבלת טיפול. הרופא יקח דגימה מנוזל ההפרשה על ידי סחיטה קלה של איבר המין, או על ידי החדרת מקלון דקיק לפתח השופכה (זה לא כואב!). האבחנה נעשית על ידי זיהוי ישיר של החיידק או גידולו מהדגימה שנילקחה. ניתן לבסס את האבחנה גם בעזרת בדיקת דם (זיהוי נוכחות של מרכיבי החיידק או נוגדנים בדם). אם אתה חושש שנדבקת בפי הטבעת או בלוע (בעקבות יחסי מין אנאליים או אוראליים) – ספר על כך לרופא. הדבר יאפשר איבחון מהיר וקבלת טיפול יעיל ללא עיכוב, וימנע איחור באבחנה. 

טיפול:  הטיפול כולל מנה אחת של אנטיביוטיקה- בכדור או בזריקה. אולם, בנוסף, תקבל טיפול אנטיביוטי בכדורים למשך שבוע נוסף, כדי לכסות אפשרות של חיידקים שאינם זיבה.

איחור בטיפול, עלול לגרום במקרים נדירים לחדירת החיידק לזרם הדם. במקרים אלה, יהיה צורך להתאשפז בבית חולים למספר ימים, לשם קבלת אנטיביוטיקה לוריד. 

2. דלקות שופכה שאינן זיבה (non-gonococcal urethritis)

     מהוות את החלק הארי של דלקות השופכה בקרב בגברים, בין שישים אחוזים לשבעים אחוזים מהמקרים. דלקות אלו נגרמות על ידי מספר חיידקים, הנפוץ ביותר הוא: Chlamydia Trachomatis. (חיידקים אחרים: Ureaplasma Urealyticun, Escherichia Coli). דלקות מסוג זה, מופיעות כשבוע עד מספר שבועות לאחר ההדבקה, ומסתמנות אף הן בהפרשה מקצה הפין, צריבה במתן שתן ולעתים בגירוד מקומי. כמו כן, ביחסי מין אנאליים תיתכן הדבקה של פי הטבעת עם כאב מקומי, גירוד והפרשות. על פי רוב, דלקות אלו מסתמנות באופן מקומי בלבד, ואינן מתפשטות לחלקי גוף אחרים. אולם, ללא טיפול הן עלולות להתקדם ליותרת-האשך (אפידידימיס) ולבלוטת הערמונית (פרוסטטה).  בדרך כלל הסימפטומים המקומיים של דלקות אלו קלים מאלה של הזיבה: הפרשה פחותה וצריבה פחותה, לכן - נוטים להתעלם מהן לעיתים קרובות.  אם יש לך הפרשה או צריבה בקצה הפין אל תתעלם מכך - פנה לרופא/ה לקבלת טיפול.  חיידק הקלמידיה עלול לגרום גם לדלקות עיניים, הנגרמות עקב מגע עם אצבעות מזוהמות. לכן, אם יש לך הפרשה, הקפד לרחוץ ידיים לאחר כל נגיעה עם הידיים באיבר המין או בהפרשות.

      בדומה לזיבה, חלק ניכר מן הנדבקים יהיו נשאים של החיידק בלבד, הם לא יפתחו מחלה או יפתחו מחלה קלה ביותר. נשאי החיידקים יכולים להדביק את הפרטנרים שלהם ליחסי המין, בלי לדעת כלל שהם נשאים. 

הדבקה והגנה: החיידקים המחוללים מחלות אלה מועברים במגע מיני אף ללא חדירה. הם עלולים להימצא בפי הטבעת, בפה ובשופכה ללא כל סימפטומים. על פי רוב, שימוש בקונדום ימנע הדבקה.

אבחנה וטיפול: לעיתים קרובות, אבחנת הדלקות מסוג זה היא אבחנה על פי שלילה, כלומר: לאחר שנשללה הדבקה בזיבה. קיימות שיטות אבחנה שונות, כגון: בדיקת הפרשה תחת המיקרוסקופ, זיהוי מרכיבי החיידק בשיטות מולקולריות וזיהוי נוגדנים בדם. אך מכיוון שיעילות שיטות אלו אינה גבוהה, ניתן טיפול על סמך התופעות הקליניות בלבד. במקרים רבים תיתכן הדבקה מעורבת, בזיבה ובחיידקים אחרים. לכן, מקובל לתת טיפול אנטיביוטי למשך שבוע-שבועיים, כדי לחסל התפתחותם של כל סוגי החיידקים. מכיוון שרבים  מן הנדבקים אינם מפתחים מחלה, הרי שהופעת דלקת אצל אחד מבני הזוג דורשת טיפול בשני הפרטנרים ליחסי המין, בשל חשש לנשאות גם אצל בן זוג ללא סימפטומים. הטיפול הוא בכדורי אנטיביוטיקה,  בדרך כלל אזיתרומיצין (אזניל, זטו, זיתרומקס) או דוקסיציקלין (דוקסילין), למשך שבוע עד שבועיים.

שאלות ותשובות בנושא הפרשה מאיבר המין

האם אפשר להידבק בדלקת השופכה גם ממין אוראלי או foreplay?

כן. חלק מהחיידקים הגורמים דלקות השופכה יכולים להשתכן בלוע. לכן, ללא קונדום תיתכן הדבקה ממין אוראלי. כמו כן, הדבקה יכולה להתרחש גם בהתחככות ללא חדירה.  אם הופיעה הפרשה מאיבר המין לאחר קיום יחסי מין אוראליים, פנה לרופא/ה לקבלת טיפול

שבוע אחרי סקס הופיעה לי צריבה קלה במתן שתן, שחלפה מעצמה אחרי יומיים. האם יש טעם לפנות לרופא?

כדאי בהחלט לפנות לרופא/ה (עדיף לפנות לרופא עור או לאורולוג). יכול להיות שאתה נושא חיידק, ומצב זה מחייב טיפול.

אחוז גבוה מן ההדבקות בדלקות שאינן זיבה, אינן באות לידי ביטוי או גורמות למחלה קלה ביותר. במצב זה, אתה עלול עתה להדביק את הפרטנרים שלך ליחסי מין. טיפול אנטיביוטי קצר יפתור את הבעיה.