המהלך הקליני של האיידס

תסמונת הכשל החיסוני הנרכש Acquired Immune Deficiency Syndrome היא מחלה הנגרמת על-ידי נגיף (וירוס). נגיפים הם יצורים מיקרוסקופיים הזקוקים לתא מאחסן אחר כדי להתרבות. הנגיפים נושאים אינפורמציה גנטית קטנה יחסית, המספיקה להם להשלמת מחזור חיים הכולל: הכרה של התא המאחסן, חדירה לתא, התרבות מהירה ונטישת התא המאכסן לשם הדבקה של תא חדש, וחוזר חלילה. נטישת התא המאכסן מלווה ברב המקרים בהרס התא. הנגיף מחולל האיידס נקרא: HIV – Human Immune deficiency Virus

פעילותו של נגיף ה- HIV בגוף

נגיף ה-HIV חודר למחזור הדם ומזהה תא דם לבן מסוג T- helper , שתפקידו להפעיל את מערכת החיסון ולווסת אותה. תא זה ידוע גם בשמו T4 או CD4  על שם מולקולת הקולטן הנמצאת על המעטפת שלו ואשר אליה נקשר נגיף ה-  HIV. נגיף שהתחבר לתא מחדיר לתוכו את ה- RNA שלו (=המידע התורשתי הנגיפי). המידע התורשתי עובר מספר תהליכים, ובהם "תרגום" המידע התורשתי (RNA) למידע תורשתי מסוג DNA, דבר המסייע בידו להשתלב במידע התורשתי האנושי של התא, ה-  DNA. בדרך זו, תוך ניצול מערכת השכפול הביולוגית של התא, מגדיר ה- HIV לתא את פעולותיו ו"מצווה" עליו לעסוק בייצור נגיפי HIV  חדשים (1000 – 2000 נגיפים) לכל תא. ייצור הנגיפים החדשים בתוך התא גורם להרס התא האנושי המאכסן והנגיפים החדשים יוצאים למחזור הדם ומדביקים כ- 1000 עד 2000 תאי CD4 . תהליך זה גורם לירידה במספר תאי ה- CD4 עד שנוצר מצב המכונה כשל חיסוני. עלייה במספר נגיפי ה HIV- בגוף, בנוסף לירידה במספר תאי ה- CD4 , מעידים על החרפת המחלה. הנגיף "מזהם" את מחזור הדם ואת בלוטות הלימפה ומסוגל לחדור אף למוח.

נגיף ה-  HIV הוא נגיף מורכב, שיש לו מחזור חיים לא פשוט ויכולת השתנות גנטית מרשימה. לצורך קיומו הוא יודע לנצל את מרכיבי התא האנושי אבל הוא נוהג כמו סוס טרויאני, אשר מנצל את התא המאכלס ,כשם שמנצל כל נגיף אחר, אולם בניגוד לנגיפים אחרים, נגיף ה- HIV משבש את פעילות התא שמשכן אותו. התנהגותו משתנה בהתאם לסוג התא המודבק. קצב ההתרבות שלו גבוה מאוד. כך, בעוד שקצב שכפול של נגיף רגיל הוא 105 ליום, הרי שקצב שכפול של נגיף HIV הוא 910 ליום. דבר זה מהווה עומס עצום על מערכת החיסון, וגוזל חלק ניכר מסך המשאבים שאמורים לטפל בנגיפים ובפולשים זרים אחרים.

הופעתם של זיהומים נצלניים ומחלות נלוות

פעולתה הנמרצת של מערכת החיסון, ללא הפסק ובמשך זמן רב, תוך השקעת אנרגיה מרובה וההתרכזות במלחמה כנגד נגיף ה- HIV מביאה להרס המערכת. הדבר מאפשר התפרצות זיהומים וגידולים קטלניים.
זיהומים אלה אינם מופיעים בקרב אנשים שמערכת החיסון שלהם בריאה, היות ואלה הם זיהומים המנצלים את חולשתה של מערכת החיסון וגורמים למחלות שונות העשויות לגרום בסופו של דבר למוות.
אם כן, התמותה מן המחלה היא לא תוצאה ישירה של התרבות הנגיף, אלא היא תוצאה של זיהומים הנקראים "זיהומים נצלניים" (Opportunistic Infections)המכונים גם זיהומים "משניים" או "נלווים.

זיהומים נצלניים נפוצים שניתן למצוא בשלבים שונים של המחלה הם:

הרפס - משפחה של נגיפים המזהמים תאי מאכסן שונים ברקמות שונות בגוף. הנפוצים שבהם בקרב חולי האיידס הם: הרפס סימפלקס , (HSV) הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת) ונגיף הציטומגלו ( CMV)
שחפת - מחלה בקטריאלית הנגרמת על-ידי משפחת חיידקים, המצויים אצל כשליש מאוכלוסיית העולם במצב רדום ומתפרצים עם קריסת מערכת החיסון.
קנדידה - פטרייה הגורמת לזיהום בפה. הזיהום עלול לחדור לעתים לוושט ולגרום לסיבוכים. אצל נשים יכולה להתפתח קנדידה גם בנרתיק.
PCP: סוג של דלקת ריאות הנגרמת על-ידי טפיל, המצוי במצב לא מסכן בקרב 80% מהאוכלוסייה.
צהבת: Hepatitis A,B,C,D משפחת נגיפים הגורמים לדלקת כבד.
בנוסף לזיהומים הנצלניים קיימות גם מספר מחלות נלוות הקשורות לאיידס והמכונות בשם הכללי ARC- Aids Related Complex. גורם המחלות לרוב אינו חיצוני, ולכן הן אינן זיהומים אלא תוצאה של היחלשות מערכת החיסון, המאפשרת למחלות אלה לפרוץ - בעיקר גידולים סרטניים, שהנפוצים שבהם הם:

קאפוסי סארקומה : (KS)  גידול ממאיר של כלי הדם שיכול להופיע בעור, בבלוטות הלימפה ובאברים פנימיים.
נון הוצ'קין לימפומה (NHL) גידול ממאיר של לימפוציטים מסוג B , שיכול להופיע ברקמת המוח ובבלוטות הלימפה.
סרטן צוואר הרחם.
דלדול שרירים(Wasting).
מאמר זה מופיע באתר של הועד למלחמה באיידס. אם ברצונכם ללמוד עוד על איידס, איך למנוע הדבקה, ואיך להתמודד עם המחלה, בקרו באתר של הועד. יש בו חומר רב, מדוייק ומעניין מאוד.

תודה לדר' איציק לוי, ולאנשי הועד למלחמה באיידס, שאיפשר את פירסום המאמר.