מהי אי ספיקת לב ?

חומרת המחלה תלויה במידה של אובדן כושר השאיבה של הלב. כמעט כל אחד מאבד חלק מכושר השאיבה של הלב ככל שהוא או היא מתבגרים. כאשר מדברים על אי ספיקה של הלב הכוונה לאובדן משמעותי שלעיתים מתבטא לאחר התקף לב או בעקבות מחלות אחרות שגורמות נזק לשריר הלב. חומרת אי הספיקה קובעת את ההשפעה על חיי החולה. בקצה אחד של הקשת מופיע התקף לב קל שיש לו השפעה מוגבלת על חיי החולה, ובקצה השני, אי ספיקת לב קשה שעלולה להפריע אף לביצוע פעולות גופניות פשוטות ביותר ואף לגרום למוות. בין שני הקצוות הללו נמצאים אנשים שמקיימים אורח חיים רגיל בסיוע טיפול רפואי.  אבל, כל הצורות של אי ספיקת לב, אפילו הקלה ביותר, מהוות בעיה רפואית רצינית, שיש צורך לטפל בה. כדי לשפר את הסיכוי להאריך את חיי החולה, על החולה להשגיח על עצמו, לקבל טיפול רפואי קבוע, ולבצע את הוראות הרופא.
 

האם יש רק סוג אחד של אי ספיקת לב ?
FAILURE – אי ספיקת לב מגודש. בדרך כלל משמשת לתיאור כללי של אי ספיקת לב. במציאות, היווצרות גודש של נוזלים הוא רק אחד המצבים והוא אינו מתרחש בכל החולים. יש שתי קטגוריות עיקריות של אי ספיקת לב אם כי בתוך כל קטגוריה הסימפטומים והשפעתם עלולים להיות שונים מחולה לחולה. שתי הקטגוריות הן:

SYSTOLIC HEART FAILURE - - אי ספיקת לב סיסטולית אשר מתרחשת כאשר יכולת ההתכווצות של הלב נפגמת. ללב אין די כוח כדי לדחוף מספיק דם אל מחזור הדם. דם שמגיע ללב מן הריאות אינו נקלט ועלול להצטבר בכלי הדם של הריאות ולגרום לדליפה של נוזלים אל תוך הריאות, מצב שנקרא גודש ריאתי.

DIASTOLIC HEART FAILURE – אי ספיקת לב דיאסטולית אשר מתרחשת כאשר ללב יש בעיה של הרפיה. אז נפגמת יכולתו של הלב להתמלא בדם בגלל ששריר הלב נוקשה מדי ומכווץ. מצב זה עלול להביא לאגירת נוזלים, במיוחד בכפות הרגליים, בקרסוליים וברגליים. לחלק מהחולים יש גם גודש נוזלים בריאות.
 

מהי שכיחות התופעה ?
בארה"ב 2-3 מיליון אנשים סובלים מאי ספיקה של הלב, ו - 400,000  מקרים חדשים מאובחנים בכל שנה. השכיחות גבוהה מעט יותר אצל גברים. אי ספיקה של הלב היא גורם המוות של כ 39,000 חולים בשנה והיא גורם התורם למותם של עוד כ 225,000 איש. סיבת המוות המיוחסת לאי ספיקת הלב עלתה ב64% משנת 1970 לשנת 1990, בה בשעה שמספר מקרי המוות ממחלות לב כליליות ירד ב49% באותה תקופה. התמותה מאי ספיקת לב עלתה גם עקב הארכת תוחלת החיים. אנשים בגילאי 65 ומעלה מייצגים את הקבוצה בה עולה שכיחות המחלה במהירות. הסיכון ללקות באי ספיקת לב עולה ככל שמתבגרים. המחלה פוגעת ב1%- של האוכלוסייה בגיל 50 ובכ5%- מהאוכלוסייה בגיל 75.
 

מה גורם לאי ספיקת לב ?
כפי שצוין, לב מאבד חלק מיכולתו לשאוב דם כתוצאה מתהליך טבעי של הזדקנות. עם זאת, מספר גורמים נוספים יכולים להביא למצבים מסכני חיים. גורמי הסיכון המרכזיים: עישון, רמות כולסטרול גבוהות, יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה. ניתן לשנות או להפחית את גורמי הסיכון הללו ובכך להפחית את הסיכון ללקות במחלת לב. בין גורמי הסיכון יתר לחץ דם וסוכרת הם החשובים. לחץ דם בלתי מבוקר מגדיל את הסיכון ללקות בהתקף לב ב200%-, בהשוואה לאנשים שלחץ הדם שלהם תקין. יתרה מזאת, רמת הסיכון תואמת את רמת לחץ הדם. גם לחולי סוכרת סיכון מוגבר ללקות במחלות לב. סיכון זה גבוה אצל נשים סוכרתיות מאשר אצל גברים סוכרתיים. חלק מהסיכון נובע מהקשר שבין הסוכרת לגורמי סיכון אחרים כמו רמת גלוקוז גבוהה בדם, השמנת יתר ורמות כולסטרול גבוהות. התקדמות מחלת הסוכרת גם גורמת לנזקים בשריר הלב. הימצאות מחלות של העורקים הכליליים היא בין הסיכונים הבולטים לאי ספיקת לב. נזק לשרירים והצטלקות שנגרמת על יד התקף לב מגדילים במידה רבה את הסיכון ללקות באי ספיקה של הלב. הפרעות קצב גם הן מגדילות את הסיכון. כל הפרעה שגורמת להתנפחות או התעבות של הלב מגדילה את הסיכון לאי ספיקת לב. אצל חלק מהחולים אי ספיקת הלב נגרמת בגלל בעיה במסתמים. בחלקם בגלל זיהום בלב. גורם סיכון אחד יכול להיות מספיק כדי לגרום לאי ספיקה של הלב, אבל שילוב של מספר גורמים מעלה באופן דרמטי את הסיכון. גיל מבוגר גם הוא מציב סיכון מוגבר פוטנציאלי. לבסוף, מומים תורשתיים עלולים להגביר את הסיכון. עם זאת, לא נמצא קשר ישיר בין הגנטיקה לאי ספיקת לב.
 

מה הם הסימפטומים ?
מספר סימפטומים קשורים באי ספיקת לב, אבל אף אחד מהם אינו ספציפי. הסימפטום השכיח ביותר הוא קוצר נשימה, שעלול להיות קשור עם הימצאות גודש נוזלים בריאות. הקושי בנשימה יכול להופיע במנוחה או בתנועה. בחלק מהמקרים הגודש יכול להיות חמור עד כדי גרימת הפרעות בשינה.

עייפות היא סימן נוסף. כאשר יכולת שאיבת הלב פוחתת, השרירים ורקמות אחרות שמקבלות חמצן וחומרי הזנה, שנישאים בזרם הדם אינם יכולים לתפקד כהלכה בגלל שאינם מקבלים את החומרים להם הם זקוקים בתפקוד השוטף.  בצקות בכף הרגל, בקרסול, ברגליים ולעיתים רחוקות גם בבטן. הנוזלים שמצטברים בגוף גורמים לעלייה במשקל אשר לעיתים מתרחשת במהירות רבה. שיעול מתמיד, במיוחד שיעול שמייצר ליחה או ליחה ורדרדה שמוכתמת בדם. חלק מהחולים מפתחים חרחורים בנשימה. בגלל שאי ספיקה של הלב בדרך כלל מתפתחת לאט, הסימפטומים עלולים להופיע רק כאשר היא מתקדמת. הלב עצמו מסתיר את הסימפטומים על ידי כך שהוא מתאים את פעילותו למגבלות הקיימות. הדבר מתבצע על ידי:

הרחבה של הלב שמאפשרת זרימת יותר דם אל הלב

עיבוי של שריר הלב, שמאפשר ללב התכווצות חזקה יותר, שמגדילה את כמות הדם שנשאב

התכווצויות תכופות יותר, שמגדילות את זרימת הדם.

בסיוע פעולות אלו הלב יכול, לתקופה מוגבלת, לפצות את הגוף על הירידה בכושר השאיבה, לעיתים הוא מצליח בכך למשך שנים. עם זאת, כל פעולות הפיצוי הן מוגבלות. במשך הזמן, לא ניתן עוד להסתיר את המצב האמיתי והסימפטומים של אי ספיקת הלב מופיעים.
 

כיצד מתבצע האבחון ?
לעיתים הרופאים מאבחנים אי ספיקה של הלב במהלך בדיקה גופנית. הסימנים הם: קוצר נשימה, עייפות ובצקות בקרסוליים ובכפות הרגליים. הרופא יכול גם לבדוק קיומם של גורמי סיכון נוספים כמו יתר לחץ דם, השמנה והיסטוריה של מחלות לב. כאשר הרופא ישתמש בסטטוסקופ, הוא יוכל להקשיב לנשימה ולזהות קולות של גודש בריאות. הסטטוסקופ יכול גם לקלוט קולות לא תקינים של הלב שמצביעים על אי ספיקה.  אם אף אחד מהסימפטומים או היסטוריה רפואית של החולה אינם מצביעים על אבחנה מוצקה, הרופא יכול להמליץ על מגוון של בדיקות כולל א.ק.ג., אקוקרדיוגרפיה, צילום רנטגן שמדגים את גודלו וצורתו של הלב, כמו גם אם קיים גודש בריאות. הבדיקות מסייעות לשלול סיבות אחרות לסימפטומים שעלולים להיות אנמיה חריפה או פעילות יתר של בלוטת התריס.
 

מה הטיפול ?
באי ספיקת לב שנגרמת בשל עומס יתר על הלב ניתן לטפל על ידי טיפול במחלה הראשונית, כמו טיפול באנמיה או בפעילות יתר של בלוטת התריס. כן ניתן לטפל באי ספיקה שסיבותיה אנטומיות, כמו פגם במסתם שניתן לתקן בפעולה כירורגית. עם זאת, לצורות השכיחות של אי ספיקה של הלב, אלו שנגרמו בגלל נזק לשריר הלב, אין ריפוי. אבל הטיפול בהן יכול להיות מוצלח למדי. הטיפול מכוון לשיפור איכות חייו של החולה ולהארכתם והוא מושג באמצעות שינוי סגנון החיים ותרופות. אנשים יכולים להפחית את השפעת אי ספיקת הלב עד למינימום על ידי פיקוח על גורמי הסיכון. הצעדים כוללים: הפסקת עישון, הפחתת משקל אם צריך, הימנעות משתיית אלכוהול, שינוי הרגלי תזונה כדי להפחית את כמות המלח והשומן בתפריט. פעילות גופנית קבועה בפיקוח רפואי. אבל, גם אם מבצעים פעולות אלה, רוב החולים באי ספיקת לב צריכים להמשיך וליטול תרופות. רוב החולים מקבלים שתי תרופות ואף יותר. לעיתים אי ספיקה של הלב היא מצב מסכן חיים. בדרך כלל, זה קורה כאשר הטיפול התרופתי והשינוי בהרגלי החיים אינם מביאים לשליטה בסימפטומים. במקרים כאלה, הטיפול היחידי הוא השתלת לב. עם זאת, מועמדים להשתלת לב לעיתים צריכים לחכות חודשים או שנים עד שיימצא לב מתאים עבורם. מחקרים אחרונים מראים שמצבם של מועמדים רבים להשתלה השתפר בעקבות טיפול תרופתי וטיפולים אחרים במידה כזו שהם הוצאו מרשימת המועמדים להשתלה. חלק מן המועמדים שמצבם לא השתפר, זקוקים במקרים מסוימים ללב מלאכותי לתקופת גישור עד שיימצא לב מתאים להשתלה. יש גם סוג ניתוח חדיש שניתן לבצע שיכול במקרים רבים לסייע לשיפור פעילות הלב עד להשתלה.
 

האם ניתן לחיות עם אי ספיקת לב ?
אי ספיקת לב היא אחד הסימפטומים החמורים של מחלת לב. כשני שלישים מכלל החולים מתים בתוך 5 שנים מהאבחון. עם זאת, חלק מהחולים חי יותר מ5- שנים, אפילו עד גיל זקנה. סיכוייו של החולה תלויים בגילו, בדרגת חומרת אי הספיקה, בבריאותו הכללית ובמספר גורמים נוספים. כאשר אי הספיקה מתקדמת, ההשפעה עלולה להיות חמורה, והחולה, לעיתים, מאבד את יכולתו לבצע אפילו פעולות פשוטות. במשך הזמן פוחתת יכולתו של הלב ואז החולה אינו יכול עוד לדאוג לעצמו. אבדן יכולת התפקוד עלולה להתרחש במהירות אם הלב נחלש בעקבות התקפי לב או מצבים אחרים כמו סוכרת או מחלת לב כלילית. לחולים באי ספיקת סיכון מוגבר למוות פתאומי מדום לב. כדי לשפר את סיכויי ההישרדות על החולים:

לבקר במרפאה בקביעות

ליטול את התרופות בקפדנות על פי ההנחיות

לדווח לרופא מיידית על כל שינוי במצבם כמו קוצר נשימה מוגבר או רגליים נפוחות

על החולים גם:

לשמור על משקל גוף תקין

לאכול נכון

לא לעשן או להשתמש בטבק בשום צורה

להימנע משתיית אלכוהול

גם אם מקפידים על כל כללי הטיפול אי ספיקת הלב עלולה להחמיר, אבל אי שמירה על אחד או יותר מאמצעי הזהירות שהוזכרו מגבירה בוודאות את הסיכון. הדבר המומלץ ביותר הוא להימנע ממחלת לב. כמעט כל גורמי הסיכון ניתנים לשליטה או לפחות להפחתה: עישון, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה.
 

כיצד תוכל להפיק את המרב מביקור במרפאה ?
אל תהסס לשאול כל שאלה שמטרידה אותך. אם אינך מבין משהו מדברי הרופא, בקש ממנו לחזור ולהסביר. כדאי שיתלווה אליך בן משפחה או חבר שיסייע לך להבין את דברי הרופא.

ספר לרופא בקצרה מה הם הסימפטומים שלך, גם אלה שאתה חושב שאינם חשובים. מומלץ שתכין את הדברים בכתב לפני הביקור במרפאה.

דווח לרופא על כל התרופות אותן אתה נוטל, כולל תרופות שאינן במרשם רופא, וכן על כל תופעת לוואי לתרופות.

וודא שהבנת את כל הנחיות הרופא, במיוחד אלה המתייחסות לנטילת התרופות. עליך להיות בטוח איזו תרופה לקחת, מתי, באיזו תדירות, ובאיזו כמות.

למד מה הן תופעות הלוואי של כל תרופה.

שאל את הרופא מה פירוש כל מונח רפואי שאינך מבין.

אם, לאחר הביקור, יש לך עוד שאלות או שאינך בטוח ביחס לטיפול, התקשר אל הרופא כדי לקבל ממנו את המידע החסר.
 

שאלות לרוקח
הרוקח יכול להשיב לך על שאלות המתייחסות לתרופות. שאל לגבי כל תרופה שאתה נוטל אם לסוגי מזון מסוימים או לתרופות אחרות יש השפעה על יעילותה, כולל תרופות שנמכרות חופשי ואינן מחייבות מרשם רופא. שאל את הרוקח כל שאלה שמתעוררת אחרי קריאת ההנחיות שנמצאות בתוך אריזת התרופה