שאלות עיקריות: למה נשים? ו-למה אוכל? מדובר בחברה המערבית. בחברה זו חלה המהפכה הנשית במאה ה-20 כשזו המהפכה הכי גדולה במין האנושי שנעשתה בזמן כה קצר.
ב-1924 התירו לנשים לראשונה לבחור ולצאת ללימודים אקדמיים. הגלולה הומצאה זמן קצר לאחר מכן, ו"כלכלת המלחמה" של 2 מלחמות עולם אילצה את החברה להוציא נשים לעבודה. כל אלו הובילו לשנות ה-60 בה הייתה מהפכה של חופש בכלל, לא רק לגבי נשים. חופש לשחורים, להומוסקסואלים ולשאר קבוצות חברתיות. מדובר באימוץ דפוסי חינוך יותר ליברליים.
תהליך בניית הזהות לוקח זמן רב ונדרשים לעתים שנים עד שמשנים את תפיסת הזהות. זמן השינוי יוצר 'בטן רכה' ונדרש תחליף שמהווה מודל וסימן לערך עצמי. תחליף זה התמצה בגוף.
לכך מצטרפים פרמטרים של החברה המודרנית – כסף, "צעיר לנצח" ומיתוסים נוספים הבאים להבטיח תחושות אושר וערך עצמי. הנהנתנות והרדיפה המתמדת יוצרים תסכול וריצה אחרי האושר.
הרזון נכנס לתוך אחד המיתוסים האלו. ככל שמתפתח המדע בתחום התזונה ועיצוב המזון אנו נתונים ללחצים רבים שיש בהם פרדוקסים. לתוך אותם לחצים נכנס הבלבול לזהות. אנו יודעים בברור שככל שיש יותר בלבול בזהות כך נכנסות הפרעות אכילה ומצליחות לתפוס יותר מקום.
במשפחה עם הפרעות בזהות יש קושי בשימת גבולות, בתפקוד אך גם הפרעות אכילה. לעומת זאת איפה שיש מסרים ברורים ועקביים מצד ההורים יש בריאות נפשית ואין בלבול בזהות. מסרים דו-משמעיים, תחושת תהייה וטעייה – שם נראה קבוצת סיכון לפיתוח הפרעות אכילה.
בעידן המערבי קרוב ל-80% מהאוכלוסייה לא אוכלים באופן תקין. אכילה תקינה מחוברת למוקד הרעב ומוקד השובע – כמו אצל תינוקות. מרבית הציבור אוכל בעקבות השפעות חיצוניות, לא רק פנימיות (כמו ריח של אוכל). הבעיה מתחילה כשהוויסות הוא לגמרי חיצוני. פיתוח הפרעת אכילה הוא הקשבה טוטאלית לקול החיצוני. נכנסים לאובססיה ויש איבוד שליטה לגמרי. יש מרכיב ביולוגי מובהק גם כן. אדם שלוקה בהפרעת אכילה הוא בעל נתונים ביולוגים מוקדמים! פרה-דיספוזיציה ביולוגית. הסיבות אינן רק חברתיות, נפשיות ומשפחתיות.
חשוב להבין באטיולוגיה של הפרעות אכילה שהתופעה הייתה קיימת כבר לפני 300 שנה. על בולמוסי אכילה נכתב גם בתלמוד, ובתיעודים על חיילים עם תופעות פוסט-טראומטיות. בחברות לא מערביות לא נראה אנורקסיה כי אין 'קרקע' שתצמיח אותן, למרות שבוודאי יש אנשים עם גנים ביולוגיים לכך.
ישראל נמצאת במקום ראשון בעולם בהתייחס לאירופה! (לא מתייחס לארה"ב ולקנדה).
שיעורים סטטיסטיים באוכלוסיה – 0.5% - 1.5% - אנורקסיה.
2% - 2.5% - בולימיה.
גם בישראל יש שינויים בין תת-תרבויות. בקרב האוכלוסייה הערבית יש פחות הפרעות. כנראה ששם עדין זהות, מסורת וערכים הם יותר ברורים. ההשערה שבאוכלוסיה הדתית יש אך הם פחות מגיעים לטיפול. קשור כנראה למציאת שידוך בעיקר.
הבולימיה מבטאת יותר דכאון והתקפי חרדה.
האנורסיה מבטאת יותר נטייה לכפיתיות (אובססיב-קומפלסיב). זה קשור לפרה-דיספוזיציה שמקבלת shift גם לכיוונים אלו.
השינויים ההורמונליים אצל מתבגרים לא נמצאו כפרמטר מבחין לה0פרעת אכילה (כגורמים לה). אבל, הם כן קשורים להתפתחות המינית שיכולה להיות מפחידה ולגרום להפרעת אכילה. אנו יודעים היום באופן מובהק שבשנה לפני קבלת הווסת הגוף מתעגל וצובר שומן. אם רמת החרדה של ההורים גדלה והילדה צברה יותר שומנים, גם הילדה נכנסת ללחץ וההורים לא מסוגלים להרגיע אותה. ילדה בעלת פרה-דיספוזיציה + הורים מבולבלים ולחצים חברתיים חזקים נמצאת בסיכון לפתח הפרעת אכילה.
אסור להתחיל דיאטה לפני קבלת המחזור היות שזה פוגע בחילוף החומרים באופן רציני.
הוסף תגובה