מנופאוזה - גיל מעבר

גלי חום
יובש בנרתיק
כאבי ראש
גפיים קרות
דלקות חוזרות בדרכי השתן
שכחה
קושי להתרכז
טאכיקרדיה
חוסר שיווי משקל (סחרחורות)
עייפות
בעיות שינה
 
גלי חום:
שכיח ב-80% מהנשים המנופאוזליות. בזמן גל חום מתרחשת הרחבת כלי דם פריפריים הגורמת לעליה בחום העור, מבלי לשנות את חום הגוף הפנימי. החום מורגש במיוחד באזור הראש, הצוואר והכתפיים. הגל יכול להימשך עד 2 דקות, כשלאחריו מגיעות צמרמורות קרות. גלי החום יכולים להיות מלווים בהאצת קצב הלב, כאבי ראש, סחרחורת, עייפות ונדודי שינה.
בשנתיים הראשונות של המנופאוזה גלי החום יכולים להיות מציקים ביותר, אך אחרי כן הגוף מתחיל להתרגל למצבו החדש (הפחתת אסטרוגן) וגלי החום נעלמים בהדרגה.
 
יובש בנרתיק:
הרירית בואגינה נהיית דקה ויבשה יותר בעקבות חוסר אסטרוגן. עקב כך יחסי מין יכולים לגרום כאב. יש עליה בשכיחות הזיהומים ונשים יכולות לחוות גרד ו/או שריפה. לנשים אלה מומלץ להימנע מחומרים המייבשים את הריריות, כולל אנטיהיסטמינים, אלכוהול, קפאין ותרופות משתנות. חשוב שהן ישמרו על לחות הגוף, ילבשו בגדי כותנה המאפשרים לעור "לנשום" ובכך מורידים את הסיכוי לזיהומים, וישתו הרבה. כמו כן, מומלץ לנהל חיי מין סדירים, כיוון שזה מגביר זרימת דם לואגינה וזה עוזר בלחלוח הרקמה ושומר על הטונוס שלה. במשך יחסי המין מומלץ להשתמש בלובריקנטים.
 
זיהומים חוזרים בדרכי השתן:
זיהומים אלה מתרחשים אצל כ – 15% מסך הנשים המנופאוזליות. נראה שנפגע קו ההגנה הטבעי המגן על דרכי השתן מפני זיהומים בקטריאליים.
 
ידיים ורגליים קרות:
תופעה זו שכיחה אצל נשים בכלל, לאו דווקא בגיל המעבר. לרוב, יש לכך 3 סיבות:
& היפותירואידיזם – לראות ע"י בדיקת דם או בדיקת טמפרטורה בסיסית – Basal body temp.
& רמות ברזל נמוכות – רמות פריטין בסרום
& זרימת דם לקויה. צריך לעשות בדיקה פיזיקאלית מקיפה לגילוי ליקויים בזרימת הדם.
 
שכחנות:
סימן שכיח של מנופאוזה. הרבה פעמים שכחנות וקושי להתרכז הם תוצאה של זרימת הדם הלקויה ובכך ירידה באספקת חמצן ורכיבי תזונה למוח. המוח צורך 20% מסך צריכת החמצן של הגוף. לכן, בגיל המעבר, נרצה לשפר אספקת דם, חמצן ורכיבי מזון למוח.
 
תפקיד ההיפותלמוס ואנדורפינים:
נראה שהרבה מסימפטומים של המנופאוזה, ובמיוחד גלי החום, קשורים לשינוי בתפקוד ההיפותלמוס. להזכיר, תפקיד ההיפותלמוס לשמש גשר בין מערכת העצבים ומערכת אנדוקרינית (הורמונלית). הוא אחראי על הרבה תפקידים, כולל וויסות חום הגוף, הקצב המטבולי, דפוסי שינה, תגובות למתח, היצר המיני, מצבי רוח ושחרור הורמונים מסוימים.
האנדורפינים הינם חיוניים לתפקוד תקין של ההיפותלמוס. בגיל המנופאוזה יורדת הפרשת אנדורפינים, ובכך נפגעת הפעילות התקינה של ההיפותלמוס.
 
הסיבות למנופאוזה
שלב המנופאוזה מתחיל כאשר נגמרות לאישה הביציות. כל אישה נולדת עם כמיליון ביציות, מהן נשארות רק 300,000-400,000 ביציות בגיל ההתבגרות. מתוכן רק כ-400 ביציות הינן פוריות ומגיעות לשלב הביוץ. כך יוצא שבגיל 50 כבר נשארות מעט מאוד ביציות, והביוץ מתקיים באופן לא סדיר. במנופאוזה השחלות מקטינות את ייצור האסטרוגן והפרוגסטרון, ולכן עולות רמות ה – LH וה FSH. זה מגרה את השחלות לייצור אנדרוגנים שהגוף ממיר לאסטרוגן בעזרת רקמת שומן הירכיים. למרות זאת, רמות האסטרוגן בגוף יורדות בצורה משמעותית בגיל המנופאוזה.
 
מנופאוזה והעולם המערבי
בעולם המערבי מנופאוזה נחשבת כמחלת חסר (בהורמונים), ולכן גם דרך הטיפול בה הוא כזה – השלמת רמות אסטרוגן, או HRT = Hormone Replacement Therapy.
במערב יש סגידה למעיין הנעורים – everlasting youth  ומפה היחס השלילי למנופאוזה והשם המכוער "גיל הבלות". כפי שהגדיר זאת ד"ר ווילסון, חסיד ה – HRT בספרו "Feminine For Ever " – יש לתת לנשים בגיל הבלות טיפול הורמונלי חילופי כדי שלא יהפכו "קריקטורות של עצמן הקודם" ולא יאבדו את מיניותן.
בעולם המערבי תקופת המנופאוזה מלווה בהרבה סימפטומים לא נעימים כגון גלי חום, יובש בנרתיק, עליה בשכיחות הדלקות בדרכי השתן וכל שאר ה"מתנות" שפורטו קודם. לחילופין, נמצא שבתרבויות בהן היחס אל המנופאוזה הוא כאל שלב טבעי וחשוב בחיים, המביא איתו כבוד על עצם ההגעה לגיל מאוחר ואמונה שמתלווה אליו חוכמת חיים, וכן הבונוס של מנוחה מהבאת ילדים לעולם, נמצא שנשים בתרבויות אלו סבלו הרבה פחות תופעות לוואי של המנופאוזה.
 
HRT– Hormone Replacement Therapy
מתן אסטרוגן הפך לטיפול המועדף בתופעות הלוואי של גיל מעבר בשנות ה-70. תופעות הלוואי של נטילת אסטרוגן לטווח ארוך לא היו ידועות אז. מאז שהתגלו, הרופאים נותנים טיפול משולב של אסטרוגן ופרוגסטרון.
 
חסרונות:
טיפול באסטרוגן מעלה את הסיכון ללקות בסרטן השד פי 4 עד פי 13! לאסטרוגן השפעה מכרעת על התפתחות סרטן השד. הסיכון ללקות בו נמצא בקורלציה ישירה עם גיל האישה ומשך הטיפול ההורמונלי. רוב המחקרים נערכו על נשים אירופאיות, והסברה היא שלנשים אמריקאיות יש גם ככה סיכון מוגבר לסרטן השד ולכן יהיה קשה לבודד את השפעות ה – HRT.
 כמו כן, גדל באופן משמעותי הסיכון לסרטן האנדומטריום ולסרטנים נוספים. שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון כנראה מקטין את הסיכון לסרטן האנדומטריום, אך עדיין מעלה את הסיכון לסרטנים אחרים.
כשהטיפול ניתן לטווח קצר, כ-6 חודשים, הוא מציע אך ורק הקלה מסימפטומים ולא פתרון לבעיות. הטיפול לטווח ארוך אינו מוצדק ברוב המקרים.
 
יתרונות:
הטיפול מקל על הסימפטומים של גיל המעבר. הכי חשוב, שהוא מקטין את הסיכון לאוסטאופורוזיס, שהסבירות ללקות בו עולה עם הכניסה לגיל המנופאוזה.  במחלת אוסטיאופורוזיס מתקדמת, HRT יכול להיות הצלה, ואכן זה המקרה בו יש לשקול להשתמש בטיפול.  כמו כן, הטיפול מקטין את הסיכון ללקות במחלות לב.
 
תופעות לוואי נוספות של HRT
HRT מגביר את הסיכון לאבנים בדרכי מרה, קרישי דם, בחילות, רגישות בשדיים, סימנים הדומים ל – PMS, דיכאון, הפרעות כבד, הגדלה של סיבי הרחם (enlargement of uterine fibroids  ) וצבירת נוזלים, שינויים ברמות הסוכר בדם וכאבי ראש.
במחקר האחיות נמצא שלנשים שנטלו HRT סיכון כפול לפתח אסטמה של מבוגרים מאשר לנשים שאף פעם לא נטלו הורמונים. הסיכון נמצא בקורלציה ישירה עם מינון ההורמונים.
 
לנטורופתיה, רפואה טבעית, יש מה להציע כדי להקל על מצב זה.
ליצירת קשר - 052-3336002
או kira@kira.co.il