הטחורים הינם וורידים מורחבים ברקטום (בפי הטבעת). אם הם נמצאים בתוך האנוס, הם נחשבים כטחורים פנימיים. אם הם נמצאים בפתח האנוס (בפי הטבעת), הם נחשבים כטחורים חיצוניים. בעולם המערבי, הטחורים הם מחלה מאוד נפוצה. כשליש מהאוכלוסיה סובלים מטחורים בדרגה זו או אחרת. רוב האנשים מתחילים לפתח טחורים בשנות ה-20 שלהם, אך הסימפטומים יוצאים לרוב בגילאי ה-30.
סימנים וסימפטומים שכיחים
& דימום רקטאלי - דם טרי יכול להיראות על הצואה ו/או על נייר טואלט לאחר מתן צואה. כמעט תמיד המים באסלה הופכים להיות אדומים.
& כאב, תחושת שריפה, דלקת, נפיחות
* בדרך כלל לא מרגישים כאב עד שמתפתחת דלקת בטחור. הטחורים הפנימיים גורמים כאבים רק לעיתים רחוקות והכאב נגרם לרוב אחרי יציאת הטחור החוצה.
& גירוד הנגרם מהריר שיוצא לאחר מתן צואה
* הגירוד מהטחורים מופיע רק לאחר שקיעת הטחור והוצאה של הממברנה הרירית החוצה.
* גורם שכיח לגירוד הינו טראומה לרקמה העדינה שמסביב לאנוס בעקבות שימוש בנייר טואלט גס, זיהום של שמרים (קנדידה), אלרגיות למזון, זיהומים וירליים וחוסר חומציות בקיבה.
& דימום
* קשור כמעט תמיד עם טחורים פנימיים, ויכול לקרות לפני, בזמן או אחרי מתן צואה.
& אנמיה - טחורים מדממים עלולים לגרום למחסור בברזל בגלל איבוד דם כרוני.
& בלוטה שאפשר למשש באנוס
& טחורים גדולים יכולים ליצור תחושה של חוסר התרוקנות לאחר מתן צואה.
סיבות
& תזונה דלה בסיבים ועתירה בפחממות פשוטות (סוכרים)
* אצל אנשים האוכלים כמות סבירה של סיבים נדיר לפגוש טחורים, כולל אוכלוסיות שלמות שתזונתן עתירה בסיבים
* אנשים האוכלים מעט סיבים תזונתיים מתאמצים יותר בשירותים, והצואה שלהם קטנה יותר וקשה יותר.
* מאמץ בשירותים יוצר לחץ בבטן, אשר מפריע לזרימת הדם ומגביר את הלחץ בורידים
* בורידים שנמצאים במקומות אחרים בגוף ישנם שסטומים המשגיחים על הזרם. בורידי האנוס אין שסטומים כאלה ולכן לחץ המופעל על ורידים אלה מחליש אותם, והתוצאה של החלשות זו הם הטחורים.
הסיכון עולה עם:
& כל דבר המעלה לחץ באגן או על ורידי הרקטום:
* תזונה דלת סיבים
* עמידה או ישיבה ממושכים
* השמנה
* הריון
* עצירות
* איבוד טונוס שרירים בגיל מבוגר
* ניתוח ברקטום
* מחלת כבד
* יחסי מין אנאליים
* סרטן המעי הגס
לנטורופתיה, רפואה טבעית, יש מה להציע כדי להקל על מצב זה.
ליצירת קשר - 052-3336002
או kira@kira.co.il
הוסף תגובה