עד היום לא ידוע על אף מקרה שבו נעשה שימוש בנשק ביולוגי - לא על ידי מדינות ובוודאי שלא על ידי ארגוני טרור. מדינות לא מעטות בעולם פיתחו וייצרו נשק ביולוגי מסוגים שונים, והן מאחסנות אותו כחלק מתפיסה אסטרטגית, הגורסת כי כדאי להחזיק בנשק כזה מאחר והוא מקנה יתרון הרתעתי רב משמעות. הנשק הביולוגי קיבל גם את הכינוי "פצצות האטום של העניים".
האנתרקס, שהוא רק האחד מסוגי הנשק הביולוגי, הוא חיידק החודר לגוף בעיקר דרך כלי הנשימה, ובלא טיפול הוא גורם למוות. ניתן אמנם לפתח חיידי אנתרקס במעבדה, אך מכאן ועד הפיכתו לנשק יעיל רחוקה הדרך.
כדי לגרום לפגיעה המונית באוכלוסייה יש לפזר את החיידקים בצורה יעילה על שטח נרחב. הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה זאת היא הפצה מן האוויר, באמצעות מטוסים או טילים. אולם אמצעים כאלה אינם מצויים בידי ארגוני טרור, ולפיכך, אם יחליטו טרוריסטים לעשות שימוש בנשק ביולוגי, הם יעשו זאת, ככל הנראה, באמצעי פיזור פשוטים הרבה יותר. כמו, למשל (כפי שייתכן וקרה בארה"ב) משלוח חיידקים באמצעות מעטפה, או פיזורם באמצעות מבחנה.במקרים כאלה מספר הנפגעים הוא נמוך, ואם מצליחים לאתר את הפגיעה ולזהות אותה בתוך זמן קצר ניתן לטפל באנשים שנחשפו לחיידק באמצעות אנטיביוטיקה.
הבעיה היא שניתן, תיאורטית, לפתח סוגים שונים של חיידקים ונבגים שאי אפשר להיערך לקראתם מראש עם התרופות האנטיביוטיות המתאימות. גם הטיפול בחיידקים בשלב פיתוח הנשק הביולוגי אינו פשוט, ומהווה סכנה גם למי שעוסק בכך אם אינו מומחה של ממש. נראה כי זו אחת הסיבות לכך שארגוני טרור נמנעו עד עתה מלפתח נשק ביולוגי.
מספר מדינות באזור מצוידות בנשק ביולוגי ובהן עיראק, וככל הנראה גם מצרים וסוריה, אולם קיים קושי גדול בפיתוח ראשים ביולוגיים יעילים לטילים בליסטיים. עד עתה לא ערכה אף מדינה ניסוי בטיל ביולוגי. מדינות אף חוששות מלעשות שימוש בנשק ביולוגי מחשש לתגובה לא קונוונציונלית של המדינה המותקפת.
הוסף תגובה