הביטוי 'מחלות דרכי העיכול' הוא שם כללי המתייחס לטווח רחב של תופעות והפרעות במערכת העיכול המורכבת מקבוצת צינורות מפותלים וחלולים, המחברים את הפה שבתחילתה עם פי הטבעת שבסופה
|
מחלת וילסון הינה מחלה שבה ישנה הפרעה במטבוליזם של הנחושת בגוף. הנחושת נחוצה לגוף במידה קטנה יחסית, אך בפועל נכנסת לגוף כמות גדולה יותר ממה שהוא צריך, ולכן יש בו מנגנון לסילוק העודפים. במנגנון זה מעורבות הפרשות מלחי מרה למעי, שבמלחי מרה אלו מצויים העודפים, שיוצאים בסופו של דבר בצואה. במחלת וילסון קיים אצל החולים כשל במנגנון ההפרשה עקב מוטציה בגן שמעורב בתהליך וכתוצאה בכשל בהפרשה, הנחושת מצטברת וגורמת לרעילות, בעיקר בכבד ובמח.
מופעים קליניים
מחלת וילסון מופיעה ב-3 צורות שונות :
לשליש יש מחלת כבד, בד"כ בשנות הנעורים האמצעיות עד המאוחרות, או בתחילת שנות העשרים לחייהם. מחלת הכבד יכולה להופיע כדל...
|
|
|
הסבר כללי על המחלה | אבחון | תרופות | תורשה | טבעת קייזר-פליישר | Galzin |
הסבר כללי על מחלת וילסון
מחלת וילסון (Wilson Disease) הינה מחלה תורשתית (גנטית). המחלה נובעת מפגם בגן מסוים הקשור לחילוף החומרים של נחושת בגוף. אצל אדם שאינו חולה וילסון, ישנו חלבון שנקרא צרופלסמין, הקושר אליו את עודפי הנחושת ומוציא אותם מהגוף. גם לחולי וילסון יש מעט צרופלסמין, אך באופן יחסי - פחות מאשר לאדם רגיל.
מכאן ישנה סכנה שעודפי נחושת יצטברו בכבד ויגרמו לנזקים. בין הנזקים האפשרים : צהבת, שחמת, פיגור שכלי, הפרעות מוטריות, וטבעת בעין, המכונה טבעת קייזר-פלישר ועוד.
|
|
|
לנוחיותכם ריכזנו פה את מחלקות הכבד בבתי החולים העיקריים בארץ :
|
|
 IBD - Inflamatory Bowel Disease - הינו מונח כללי המתאר קבוצה של מחלות מעי דלקתיות כרוניות, המאופיינות על ידי התפרצויות דלקתיות בחלקים שונים של המעי (בהתאם למחלה). שתי המחלות העיקריות מקבוצה זו הינן מחלת הקרוהן ומחלת הקוליטיס.
|
|
 הטחורים הינם וורידים מורחבים ברקטום (בפי הטבעת). אם הם נמצאים בתוך האנוס, הם נחשבים כטחורים פנימיים. אם הם נמצאים בפתח האנוס (בפי הטבעת), הם נחשבים כטחורים חיצוניים. בעולם המערבי, הטחורים הם מחלה מאוד נפוצה. כשליש מהאוכלוסיה סובלים מטחורים בדרגה זו או אחרת. רוב האנשים מתחילים לפתח טחורים בשנות ה-20 שלהם, אך הסימפטומים יוצאים לרוב בגילאי ה-30.
|
|
|
בקע סרעפתי היא הבלטה או בליטה של חלק מהקיבה שנדד ממקומו הטבעי דרך פתח בדיאפרגמה הדיאפרגמה (הסרעפת) הינה שריר בצורת כיפה הפועל בזמן נשימה. הוא חוצה את הגוף ומפריד את החזה מהחלק התחתון
|
|
|
לכל אדם יש גזים במערכת העיכול. כל אדם פולט את הגזים בגיהוק או בנפיחה (פליטת הגזים דרך החלחולת). עם זאת, אנשים רבים סבורים, שלא בצדק, כי גופם מייצר כמות גדולה מדי של גזים. מרבית האנשים מייצרים בין חצי ליטר לליטר וחצי גז מדי יום, ופולטים גזים עד 14 פעמים ביום.
הגזים המיוצרים במערכת העיכול מורכבים בעיקר מגזים נטולי ריח: חד-תחמוצת הפחמן, חמצן, חנקן, ומימן. הריח הבלתי נעים הנלווה לעתים לגזים נגרם בגלל חיידקים הנמצאים במעי הגס, המשחררים כמויות קטנות של גזים המכילים גופרית
|
|
|
מחלת סעיף (דיברטיקולוזיס), היא מצב שבו מתחילים כיסים קטנים לבלוט דרך נקודות חלשות במעי הגס. כל כיס כזה מכונה 'סעיף' (דיברטיקולה).
כמחצית מכל האוכלוסייה בעולם המערבי בגילאי 60-80, וכמעט כל בני האדם מעל גיל 80 לוקים במחלת סעיף.
כאשר הכיסים מזדהמים או הופכים דלקתיים, מכונה הבעיה 'דלקת סעיף' (דיברטיקוליטיס) . שכיחות הופעת הדלקת היא 10%-25% ממקרי מחלת הסעיף
|
|
 בתהליך עיכול נורמלי, הסוגר הוושטי התחתון נפתח ומאפשר למזון להיכנס אל הקיבה. לאחר מכן, הסוגר הוושטי נסגר כדי למנוע זרימה חוזרת של המזון או של מיצי העיכול אל הוושט.
במחלת ההחזר הושטי השוער הוושטי התחתון חלש או רפוי מדי, ומאפשר לתכולת הקיבה (או מקצתה) לזרום בחזרה אל הוושט.
חומרתו המחלה תלויה במידת הפגיעה התפקודית של השוער, בסוג הנוזלים הזורמים בחזרה אל תוך הוושט, וכן במידת ההשפעה המנטרלת של הרוק
|
|
|
הפרעה זו הינה הצטברות מוגלה באזור פי הטבעת. הצטברות מוגלה באזור העוקצני נקראת "מורסה עוקצנית".
תסמיני המחלה
התסמין העיקרי הוא כאב חזק המתגבר מיום ליום, העשוי להיות מלווה גם בחום ובהרגשת חולי כללית. במידה והמורסה פוקעת באופן ספונטני, הכאב ייחלש פתאום
|
|
 במהלך עיכול תקין עובר המזון מן הפה, דרך הוושט אל תוך הקיבה. הקיבה מייצרת חומצת מימן-כלורית וכן אנזים בשם 'פפסין' שנועדו לעכל את המזון. מן הקיבה עובר המזון אל החלק העליון של המעי הדק, המכונה 'תריסריון', שם נמשכים תהליכי העיכול וספיגת חומרי המזון.
כיב הוא פצע או נגע הנוצר בדופן הקיבה או התריסריון, שם נמצאים חומצה ופפסין. הכיבים מתחלקים לשני סוגים: כיבי קיבה וכיבי תריסריון. לעתים מכנים את שני הסוגים בכינוי הכולל 'כיבי עיכול' או 'כיבים פפטיים'.
שכיחות המחלה גבוהה: כ- 20 מיליון אמריקנים מפתחים לפחות כיב אחד במשך חייהם כאשר ובכל שנה מאובחנים 4 מיליון מקרים חדשים
|
|
 בדומה לדליות הרגליים, טחורים הם כלי דם המתנפחים תחת לחץ ומצויים בפי הטבעת ובסביבתו, וכן בחלק התחתון של החלחולת.
הטחורים יכולים להיות בתוך פי הטבעת (טחורים 'פנימיים') או מחוץ לפי הטבעת (טחורים 'חיצוניים').
טחורים הם מצב שכיח ביותר אצל נשים וגברים כאחד. בערך מחצית האוכלוסייה לוקה בטחורים עד גיל 50.
|
|
 שרירי הסוגר הפנימי והחיצוני סוגרים את פי הטבעת. חולשת השריר הסוגר היא מצב בו שרירי הסוגר אינם מתפקדים כראוי.
הגורם למחלה
מספר גורמים עשויים לגרום להופעת המחלה: הריונות מרובים, לידות קשות, זקנה, עצירות כרונית, תוצאות ניתוח במקרים של מחלות אנאליות דלקתיות ועוד.
תסמיני המחלה
התסמינים העיקריים הם אובדן שליטה בפליטת גזים והטלת צואה רכה. במקרים חמורים יותר תאבד השליטה גם על הטלת צואה מוצקה. בכל מקרה, קיימת הפרשה תמידית המלכלכת את התחתונים.
|
|
 שכיחות של עודף משקל והשמנת יתר נמצאים בעלייה חדה בעולם המערבי. מימדי הבעיה גדלו עד כדי כך שארגון הבריאות העולמי הכריז על השמנת יתר כמגיפה בתאוצה. בישראל כל גבר חמישי וכל אישה רביעית מוגדרים כסובלים מהשמנת יתר
|
|
 מחלה הקרוהן הינה מחלה הכרוכה בהתפתחות תהליכים דלקתיים בעיקר במעיים אך גם באיברים אחרים. ברב המקרים חלקו הסופי של המעי הדק נגוע בדלקת. במקרה של השפעה על המעי הגס ועל הרקטום, עלולות להתפתח פיסטולות ומורסות באזור פי הטבעת.
מחלת קרון פוגעת במידה שווה בנשים ובגברים ודומה כי לעתים קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלה. לכ - 20% מן הסובלים ממחלה זו יש קרוב משפחה הסובל ממחלה דלקתית כלשהי של המעי. במרבית המקרים הקרבה היא ישירה (אח או אחות) ולעתים מדובר בהורה או בצאצא
|
|
 דלקת כיבית בכרכשת הינה מחלה דלקתית המופיעה בציפוי הדופן הפנימית של המעי הגס והחלחולת. בדרך כלל המחלה מתחילה בחלחולת ובחלק התחתון של המעי (הפרשדון), ומתפשטת כלפי מעלה אל עבר המעי הגס כולו. רק לעתים נדירות פוגעת דלקת זו במעי הדק, למעט בחלקו התחתון (המעי העקום, או האילאום).
דלקת זו גורמת למעי הגס להתרוקן לעתים תכופות, מצב הגורם בסופו של דבר לשלשול. ככול שתאים נוספים בדופן המעי הגס מתים ונושרים, נוצרים כיבים (פצעים פתוחים קטנים) המייצרים מוגלה, ריר ודימומים
|
|
 ודרכי הטיפול בה מאת ד"ר אליזה טיומני
מנהלת המרפאה הנוירוגסטרואנטרולוגית
תופעת העצירות שכיחה בקרב אוכלוסיות רבות, ובמיוחד אצל נשים מעל גיל 50. בקבוצת גיל מעל 70, כ-60% סובלים מעצירות, במיוחד בין המאושפזים במוסדות לחולים כרוניים. כמו כן, כחמישה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, מעל גיל 60, משתמשים במשלשלים באופן קבוע
|
|
 בולימיה היא הפרעה שכיחה בקרב נשים צעירות המלווה בתחלואה נלווית משמעותית. מאמר זה סוקר את מאפייני המחלה ואפשרויות הטיפול בה.
בולמיה נרבוזה (Bulimia nervosa), הפרעה המאופיינת בבולמוסי אכילה המלווים בריקון מכוון של מערכת העיכול על-ידי גרימת הקאה או שימוש במשלשלים כדי למנוע עליה במשקל. ההפרעה מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות, כאשר שיא ההיארעות סביב גיל 18. כשלושה אחוזים מהאוכלוסייה יפתחו הפרעה זו במהלך חייהם, השכיחות בנשים גבוהה פי 10 עד 20 מאשר בגברים.
|
|
|
אקזמה אנאלית היא דלקת של העור מסביב לפי הטבעת.
הגורמים למחלה
הגורמים לאקזמה אנאלית רבים: חולשת השריר הסוגר, טחורים גדושים, פיסטולות אנאליות, פיסורות אנאליות, חוסר היגיינה אנאלית, הזעה רבה, הטלת צואה תכופה
|
|
 אי-סבילות ללקטוז היא מצב שבו הגוף אינו מסוגל לעכל כמויות גדולות של לקטוז. אי-יכולת זו נגרמת בשל מחסור באנזים לקטאז, המיוצר בדרך כלל על-ידי התאים המצויים בדופן המעי הדק. הלקטאז מפרק את לחומרים מורכבים פחות, הניתנים לספיגה בזרם הדם. כאשר אין בגוף כמות מספקת של לקטאז כדי לעכל את כל כמות הלקטוז הנצרך, נוצרת תגובה, שאמנם בדרך כלל איננה מסוכנת, אולם גורמת לאי-נעימות רבה ולאי-נוחות. לא בכל המקרים גורם המחסור בלקטאז להופעת תסמינים לאחר צריכת סוכר-חלב, אולם במקרים שבהם מופיעים תסמינים מכנים את ההפרעה 'אי-סבילות ללקטוז'
|
|